במשך כמה ימים כל חצי תחושה מכיוון החניכיים תפסה לגמרי את תשומת לבי ושלחה את הדמיון שלי למחוזות מפחידים. לבסוף נכנעתי וקבעתי לראות רופא. נו, גם ככה התור שהיה לי לסוף אפריל בוטל בגלל הקורונה, לא יזיק אם אתעקש ואבדוק בכל זאת. שאלתי את הדוקטור הנחמד את כל מה שהיה לי לשאול, והוא עשה צילומים וגירד את השיניים עם קרס מתכתית קטנה וקבע שהכל בסדר גמור אצלי. קינחנו ביצירת תבנית לשיניים העליונות שעל פיהן אקבל סד לילה חדש, אחרי שבנוכחי שלי כבר הספקתי לכרסם חורים.
היום היה תורו של פיץ לבקר בקליניקה. הרופא מצא שיש לו אבצס ורשם לו אנטיביוטיקה. לגבי השן המציקה הוצעו לו שתי דרכי טיפול- לנסות להצילה בטיפול שורש מה שלא יהיה פשוט כי יש גם כתר על השן או לעקור אותה.
הוא נוטה כמובן לאפשרות הראשונה, אלא שהתור המיועד לו הוא לעוד ארבעה שבועות. פיץ אמר שינסה לראות אם יוכל לקבל חוות דעה שניה ואולי גם טיפול מהיר יותר אצל רופא אחר.
פיץ נזקק לטיפולים נוספים שהוא דוחה זמן מה ואני, חרדתית שכמותי, כבר מתכננת שינויים תזונתיים והתנהגותיים בעקבות החששות הדנטליים שפשו בי בתקופה זו. בלי מתוק ליד הקפה, שטיפת הפה במים לאחר אכילה כדי להפטר משיירי מזון ושימוש בחוט אחרי ארוחת הצהריים בעבודה.
בכלל, גיליתי בתקופה זו שמזונות כמו לחם, חטיפים מלוחים והרגלים כמו לעיסת קרח מזיקים כולם הרבה ממה שהייתי מעלה על דעתי. התגליות הלא אינטואיטיביות הללו תפסו אותי בהפתעה. מי יודע באילו עוד דרכים אני מזיקה לעצמי ללא ידעתי?
מוקדם יותר הכנתי לי קפה קר וכהרגלי, ללא חשיבה מרובה התחלתי ללעוס את קוביות הקרח. עד עכשיו אני מרגישה תחושת של קור בשיניים ובלסת, משהו שאינני חווה בדרך כלל. ברור לי שלולא הסאגה הזאת, הייתי מתבאסת על התחושה ומחכה שתחלוף. כעת, אני בעיקר תוהה האם הדוקטור פספס משהו בבדיקה.
בכלל, גיליתי בתקופה זו שמזונות כמו לחם, חטיפים מלוחים והרגלים כמו לעיסת קרח מזיקים כולם הרבה ממה שהייתי מעלה על דעתי. התגליות הלא אינטואיטיביות הללו תפסו אותי בהפתעה. מי יודע באילו עוד דרכים אני מזיקה לעצמי ללא ידעתי?
מוקדם יותר הכנתי לי קפה קר וכהרגלי, ללא חשיבה מרובה התחלתי ללעוס את קוביות הקרח. עד עכשיו אני מרגישה תחושת של קור בשיניים ובלסת, משהו שאינני חווה בדרך כלל. ברור לי שלולא הסאגה הזאת, הייתי מתבאסת על התחושה ומחכה שתחלוף. כעת, אני בעיקר תוהה האם הדוקטור פספס משהו בבדיקה.
בכלל, כל ההתעסקות הזאת מבאסת אותי נורא. לא רק כי טיפולי שיניים הם עניין כואב ויקר אלא כי זו עוד תזכורת להתפוררות הגוף ולזיקנה הבלתי נמנעת שפושה בנו אט-אט.
פתאום ישנם קמטים במצח ושקיות מתחת לעיניים. חילוף החומרים מאט. הגוף משתנה ומתבלה. ללא התרעה מוקדמת אנו מקבלים את החשבון לתשלום על הדרך בה תחזקנו את גופנו כל השנים. כולנו בני-מוות.
לפיץ יש כאב שיניים ולי יש דאגות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה