25.02.24
ומה הלאה?
כעת אני על המטוס, רגע אחרי שהקברניט הודיע שהטיסה תדחה בשעה ועשרים בגלל שמזג האוויר ביעד שלנו הוא בעייתי. אני מקווה שמזג האוויר הזה ידחה גם את טיסת ההמשך שלי אחרת אני עלולה להיות בבעיה, ופיץ שאמור לאסוף אותי מהשדה וללכת בהמשך למשמרת לילה עלול לחכות לי סתם.
...
הטיסה הסתיימה בסדר, ככל שאני מצליחה להזכר, ודאי שלא בצורה טראומטית כמו הטיסה בקיץ שנתיים קודם לכן, בה פספסתי את הקונקשן וביליתי לילה ארוך מדי בשדה תעופה שומם ומשעמם. הפעם הזו, חלקו הראשון של הביקור היה גשום מאוד ובחלקו השני תקפה אותי שפעת נוראית שגרמה לי להרגיש כמו סמרטוט חולה ומנוזל במיוחד בשובי לארץ השיכורים.
פיץ כהרגלו נראה מצוין כשחיכה לי באולם קבלת הפנים של שדה התעופה.
תמיד עובר בי רגע של חוסר נעימות כשאני פוגשת אותו מעבר לדלת הזאת. כשהוא מגיע לאסוף אותי, יש לו לרוב זמן להתקלח, להתבשם ולהתגנדר לפני שיוצא לדרך והחיוך הכן שמגיע עד העיניים יחד עם החיבוק החם שמתלווה אליו, תמיד מאשרים לי שהנסיעה הגיעה לסיומה וסופסוף אני בבית, לא משנה היכן אנו ממוקמים גאוגרפית.
הוא מצדו מקבל נוסעת שמתחילה את שגרת הטיסה שלה בדרך כלל ביקיצה מוקדמת ושעוברת שתי טיסות וגם מספר שעות משתנה של קונקשן. בנוסף, הדרך אל פיץ רצופה במושבים לא נוחים שעל הדרך מבלגנים את השיער לחלוטין, שינה טרופה יותר או פחות אבל תמיד קצרה מדי ולזה יש להוסיף את אילוצי הנסיעה שדוחפים ללבוש בגדים נוחים ונעילת הנעליים שאחרת היו תופסים הכי הרבה מקום במזוודה.
הפעם הזאת, אתם יכולים לתאר לעצמכם, הגעתי אליו גם עם אף אדום ומתקלף, שיעולים בלתי פוסקים ואנרגיה ירודה במיוחד.
פיץ עזר לי להטעין את המזוודה אצלו ברכב ומשם נסענו לעשות קניות בסופר הגדול ואז המשכנו לדירה.
פיץ אחז את שקית הקניות וביקש שאלך לפניו ואפתח לו את הדלת.
שם חיכו לי על הרצפה עלי כותרת המפוזרים בפס רחב שהתעקל לו מהכניסה, סביב לשולחן האוכל ולעבר הסלון.
"לא... מה באמת...?"
פסעתי בעקבות הפיסות האדמדמות שעל הרצפה לכיוון הסלון שם על השטיח חיכתה לי ערמת בלונים בצורת לב מפוזרים סביב עלי כותרת שסודרו בכיתוב "פיץ + גהה" ולב אדום גדול. מאחורי השטיח עמד זר פרחים גדול ועל שולחן הקפה שמאחורי הפרחים, עמדו שני זרי פרחים נוספים משני צדי השולחן, באמצעו לב נוסף מעלי כותרת ומאחוריו קופסה עם טבעת.
על החלון שמעל הוא תלה שרשרת של אותיות עם הכיתוב will you marry me.
לא ידעתי באותו הרגע מה עלי לעשות קודם, לשמוח, להיות מבולבלת או לקנח את האף.
פיץ קלט את ההבעה פני, ירד על ברך אחת, אמר שהוא אוהב אותי וביקש שאהיה שלו לנצח.
הטיסה הסתיימה בסדר, ככל שאני מצליחה להזכר, ודאי שלא בצורה טראומטית כמו הטיסה בקיץ שנתיים קודם לכן, בה פספסתי את הקונקשן וביליתי לילה ארוך מדי בשדה תעופה שומם ומשעמם. הפעם הזו, חלקו הראשון של הביקור היה גשום מאוד ובחלקו השני תקפה אותי שפעת נוראית שגרמה לי להרגיש כמו סמרטוט חולה ומנוזל במיוחד בשובי לארץ השיכורים.
פיץ כהרגלו נראה מצוין כשחיכה לי באולם קבלת הפנים של שדה התעופה.
תמיד עובר בי רגע של חוסר נעימות כשאני פוגשת אותו מעבר לדלת הזאת. כשהוא מגיע לאסוף אותי, יש לו לרוב זמן להתקלח, להתבשם ולהתגנדר לפני שיוצא לדרך והחיוך הכן שמגיע עד העיניים יחד עם החיבוק החם שמתלווה אליו, תמיד מאשרים לי שהנסיעה הגיעה לסיומה וסופסוף אני בבית, לא משנה היכן אנו ממוקמים גאוגרפית.
הוא מצדו מקבל נוסעת שמתחילה את שגרת הטיסה שלה בדרך כלל ביקיצה מוקדמת ושעוברת שתי טיסות וגם מספר שעות משתנה של קונקשן. בנוסף, הדרך אל פיץ רצופה במושבים לא נוחים שעל הדרך מבלגנים את השיער לחלוטין, שינה טרופה יותר או פחות אבל תמיד קצרה מדי ולזה יש להוסיף את אילוצי הנסיעה שדוחפים ללבוש בגדים נוחים ונעילת הנעליים שאחרת היו תופסים הכי הרבה מקום במזוודה.
הפעם הזאת, אתם יכולים לתאר לעצמכם, הגעתי אליו גם עם אף אדום ומתקלף, שיעולים בלתי פוסקים ואנרגיה ירודה במיוחד.
פיץ עזר לי להטעין את המזוודה אצלו ברכב ומשם נסענו לעשות קניות בסופר הגדול ואז המשכנו לדירה.
פיץ אחז את שקית הקניות וביקש שאלך לפניו ואפתח לו את הדלת.
שם חיכו לי על הרצפה עלי כותרת המפוזרים בפס רחב שהתעקל לו מהכניסה, סביב לשולחן האוכל ולעבר הסלון.
"לא... מה באמת...?"
פסעתי בעקבות הפיסות האדמדמות שעל הרצפה לכיוון הסלון שם על השטיח חיכתה לי ערמת בלונים בצורת לב מפוזרים סביב עלי כותרת שסודרו בכיתוב "פיץ + גהה" ולב אדום גדול. מאחורי השטיח עמד זר פרחים גדול ועל שולחן הקפה שמאחורי הפרחים, עמדו שני זרי פרחים נוספים משני צדי השולחן, באמצעו לב נוסף מעלי כותרת ומאחוריו קופסה עם טבעת.
על החלון שמעל הוא תלה שרשרת של אותיות עם הכיתוב will you marry me.
לא ידעתי באותו הרגע מה עלי לעשות קודם, לשמוח, להיות מבולבלת או לקנח את האף.
פיץ קלט את ההבעה פני, ירד על ברך אחת, אמר שהוא אוהב אותי וביקש שאהיה שלו לנצח.
