רגע לפני חג המולד

 שנת 2023 הגיעה לסיומה כידוע, וכאן בארץ השיכורים נצפו קישוטי חג, עצי אשוח ואיילים בכל פינה. ברדיו הפלייליסטים  התאימו את עצמם עם שירי פופ מתקתקים עד כדי בחילה והחנויות היו מלאות בקוני מתנות שנשלחו בשם סנטה קלאוס לשמח את לבבות הילדים וחשבונות הבנק של החברות המסחריות. 

בעבודה בינתיים הדברים הרגישו פחות חגיגיים מאחר והמשמרת שלי הייתה צפויה לעבוד במשמרות הלילה של העשרים וארבע עד העשרים ושש לחודש, כלומר בערב החג, בערב של החג ובבוקסינג דיי. לי כמובן לא ממש איכפת, הרי כולם רוצים להיות בחג הזה בבית עם המשפחה ואחרי כן לצאת לשתות עם חברים בבוקסינג דיי (ולכן גם הוא יום חופש מבוקש, כך מסתבר), אז לא היה איכפת לי לפרגן לחברי קבוצתי ולהגיע לעבודה כדי שהם יצאו לחגוג בראש שקט. בקבוצה של פיץ המצב מבחינת הביקוש לחופש היה דומה ולכן חופשת החג עם המשפחה של פיץ התחלקה לנו לשתיים- לפני ואחרי המשמרות. 

בשישי שלפני החג נסענו לבית הוריו של פיץ, שם שאר משפחתו הקרובה כבר נכחה - אחותו ואחיו עם אשתו בן הכמעט תשע ובת הכמעט שש.
מעבר לזה שהתאריך היה ה22 לחודש למניינם הוא היא גם עשרה בטבת למנייננו ולכן העברתי את ההיום ההוא בצום אליו פיץ הצטרף פחות מטעמים דתיים ויותר מטעמי כאבי בטן. אל אימו- הגענו פחות או יותר בזמן של סיום הצום עם ארוחת ערב מוקדמת, למרבה הנוחות.
אחרי שסיימתי את הצום היהודי שלי, התפנתי להעריך את אווירת החג הנוצרי שהורגשה היטב בבית-  עץ האשוח עמד גאה ומקושט בסלון, קישוטים אחרים נתלו על קירות וחלונות וקופסאות שוקולד היו מפוזרות בכל הבית. היה טעים ומשמין. את הערב ביליתי בעיקר בהשתתפות חצי פעילה במשחקה של האחיינית בבית הבובות הגדול שלה, שהיה שייך פעם לאחותו של פיץ. היא בעיקר הראתה לי איך היא משחקת ושיתפה במחשבות וברעיונות שלה על מה שהבובות עושות. 

בשלב כלשהו במהלך המשחק שאלתי אותה על מעשי הבובות בלילה היא אמרה שהיא יודעת שהבובות לא קמות לתחיה בלילה... בעצם, חוץ מהגמדים השובבים שלהם (elf on the shelf) שבחודש האחרון, בכל בוקר הם מצאו אותם עסוקים באיזה מעשה שטות אחר. 

מאוחר יותר באותו הלילה יצאנו פיץ ואני עם האח ואשתו להתאוורר בפאב המקומי ולהשלים פערים.למזלי, למרות שכאמור לא אכלנו רוב היום, הבירה לא עלתה לי יותר מדי לראש וסה"כ היה נחמד מאוד. כשחזרנו לבית ההורים המשכנו לצפות בטלוויזיה עד שעה מאוחרת מספיק ואז דחקתי בפיץ שנלך לרכב להביא את המתנות של הילדים ולהניח אותם מתחת לעץ. לפני שהתפזרנו כולנו לשינה, האח ואשתו הלכו לישון הם מיקמו את שתי בובות ה- elf on the shelf של הילדים בתוך אחת קופסות המתוקים, העלימו חלק מהמתוקים לקופסה אחרת ולכלכו את פניהם בשוקולד. בבוקר, קיבלנו כצפוי דיווחים מהתרחשויות הלילה- שני האחיינים סיפרו לנו בהתרגשות ובצחוק שהם תפסו את השובבים באמצע בולמוס לילי. עדכון נוסף היה מפיץ ששמע מאחיו שהילדים בקושי התאפקו כאשר ראו את המתנות וכמעט פתחו אותן. האמת? חשבתי שהם יתרגשו וידעו להתאפק, שכחתי שזה עלול להיות פיתוי גדול מדי בגילאים האלה. אופס.

המשך היום עבר בעצלתיים עד שבשעות הערב התלבשנו כולנו והלכנו לכנסיה הקרובה עבור ה"אזכרה" של אביו של פיץ. קשה להאמין אבל שנה שלמה עברה מאז שאביו הלך לעולמו. קשה לעשות את הסוויץ' הזה בין אווירת חג לגעגועים ועצב, בטח כאשר הכנסיה כבר הייתה מקושטת לגמרי. הטקס היה מכבד ועצוב כצפוי, והוא היווה אזכרה לחברי קהילה נוספים שהלכו לעולמם בשנה האחרונה, כך שלמעשה מדובר בכמה משפחות אבלות שהגורל זימן להם אבל במקביל.

מגני דוד על עצי אשוח. למה לא בעצם? ישו היה משלנו.

את הטקס סיימנו בארוחת ערב בבית מלון קרוב ששוב אילץ את המבוגרים שבקבוצה לנער מעליהם משהו מהכאב והגעגוע לאדם שלא שב. למזלם של כולם, הילדים ואווירת החג הצליחו להעלות חיוך על פני כולם ואווירת היחד עשתה גם היא את שלה ועשתה לכולם טוב בלב ובבטן.

עם גלילי נייר טואלט ואפי גזר מנייר, הפכתי את הגמדים השובבים בלילה האחרון לבובות שלג.
 הילדים אהבו את הרעיון.

בבוקר המחרת, בוקרו של ערב חג המולד פיץ ואני היינו אמורים לעשות את דרכנו חזרה למנוחה קצרה לפני משמרת לילה.לפני שעזבנו האח כינס את הילדים ואמר להם שהוא ואמא שלהם החליטו שמאחר ופיץ ואני לא נהיה בחג, הילדים רשאים לפתוח את המתנות שהבאנו להם. 

הילדים שמחו והתנפלו על השלל בלי לחשוב פעמיים וקרעו את העטיפות לחתיכות. הגדול שמח מאוד לגלות משחק פוקימון לניטנדו והקטנה קיבלה בובת אמא שרקנית, שאפשר להאכיל ולסרק אותה ואחרי זמן מה היא מביאה לעולם שלושה גורים. הבן חייך מאוזן לאוזן ותוך דקות כבר שקע לתוך המשחק והבת שמחה כי לדבריה חצי מהחיים שלה (!) היא רוצה את השרקנית הזאת ואבא שלה כבר החל בחיבור הסוללות ובקריאת הוראות ההפעלה.

בנהיגה בדרך חזרה לדירה התבשרנו בשעה טובה שהשרקנית הראשונה נולדה 🤣

הפוסט יצא ארוך, חלק ב' יבוא בהמשך.