מזלג באחוריים

אתמול היה מסיבת גיוס לתמהוני.

חג'י אמרה לי להתחיל להתארגן ולהכנס כבר להתקלח, וכשהיא תהיה בסביבה היא תתקשר, ונלך יחדיו לקניון הפקאצי כדי שהיא תוכל למצוא לאדם הנ"ל שי שישמח את ליבו.

היא הגיעה בדיוק כשדודים שלי קפצו באופן בלתי צפוי, ולא היה לי כוח אליהם, יופי.

עברנו תחת לבניין של הארלם, והלכנו בשלישיה לחפש עם חג'י את המתנה המושלמת, הארלם כבר רכשה מתנה בשמי, בשם פיצית, וכמובן בשמה.

המתנה שחג'י רצתה לקנות לו- דיסק של משפחת תאקט (כי אין לו מזה בשיט), בדיוק נגמר להם, אז היא רכשה דבר מה אחר... את מוזמנת להזכיר לי מה זה היה.

לא רק שלושתינו- הארלם חג'י ואני הופענו בקניון הפקאצי, גם עגבניה- מארגנת האירוע, פצ'ולי ופצ'ולה- צמד חמד היו איתנו וחיפשו אף הם מתנה.

כל החבורה הגיעה באיחור, מה שהיה מבאס לאור העובדה שהיינו חלק נכבד מאוד מהמוזמנים.

הדרך למקום היעד הייתה רצופה בתלאות, תלונות, ובועות ממיכלים של בובספוג, השייכים לפצ'ולה וחג'י, ושל דובוני איכפת לי, השייך לי.

אך על אף הקושי, כולם שרדו את הדרך והגיעו למקום המפגש מצ'וקמק הידוע גם כמיני-קניון.

כן כן, ערכו לו מסיבת גיוס בתירוץ העלוב הזה לקניון, אותו המקום שהיינו מתפלחות אליו פעמים כה רבות במהלך שנת הלימודים.

זה היה לילה אפלולי.

כולם ישבו לאכול פיצה, חלקם ויתרו ועשו בועות סבון או דיברו עם הישובים לידם, אך במוחי התרוצצו מחשבות שלא הלמו את האירוע.

וכן, זה בדיוק מה שאתם חושבים.

בזמן שכולם נהנו וסעדו את ליבם (בערך, זה כולה פיצה מסריחה), אני תכננתי את תוכניתי הזדונית.

אך קודם כל, אני צריכה מזלג.

בפיצריה מסתבר שהם לא מחזיקים את אותם מכשירי פלא ששינו את נימוסי השולחן ברחבי הגלובוס, למעט איזור דרום מזרח אסיה.

זה הזמן לפצוח בתחינה נואשת... אך אויה, חג'י והארלם עצלניות מדי.

לאחר מספר שיכנועים נוספים, פצ'ולה החמודה הסכימה לבוא איתי לקומה שניה כדי למצוא את האוצר הנכסף, תוך כדי שבדרך אני מספרת לה את המעשייה שמאחורי הקרייבינג הביזארי שתקף אותי, היא אהבה את התוכנית, וביקשה שהיא תבוצע כשהיא נוכחת.

ואכן כך היה, הזדמנויות רבות נקרו בדרכי כדי לבצע את זממי, אך לבסוף זה קרה.

הוא עמד בצד, דיבר בפלאפון עם מישהו ולא שם לב... אני קרבתי.. שלפתי את המכשיר החד... ו...

זה נגמר בהצלחה.

 דקרתי את המעפעף בתחת עם מזלג חד פעמי!

האמת שהרעיון היה של חג'י, התערבנו שמי שמפסידה בשש-בש צריכה להטריד אותו.

הרעיון המקורי שלה היה צביטה, מנגה ששמעה את הויכוח אמרה שיש לאוזה שוט.. ממש רציתי להשתמש בו, אבל חג'י טענה שזה יותר מדי, אז התפשרנו על מזלג, שאני הצעתי.

אממ חוצמזה בזמן שתאומו של המעפעף, הלא הוא ורודי, וחג'י שיחקו שש-בש, התפתחה לה מלחמה.

זה התחיל מעלי דשא שזרקתי על כל מיני אנשים.. זה נגמר בנעליים, תעודת זהות גליל פלסטר, בקבוק קולה (שפגע לי בזרוע, ועד עכשיו ורוד וכואב) וליפ גלוס- AKA פיתוי שזרקתי על ורודי, אך המניוק התכופף, וזה פגע בראשה של חג'י.

אה, וגם הארלם ואני נכנסו לגינה סגורה כדי למצוא את הפלאפון האבוד של חג'י.

הארלם טיפסה ראשונה על הגדר, בעוד אני מבואסת כי החצאית מגבילה תנועותיי, עד שהחלטתי לזחול מתחת... אמנם עד שמצאתי את הארלם היא כבר הייתה בדרכה חזרה... אבל היה לי כיף להשתחל מתחת לגדר, ולהרגיש את הסכנה.