אף אחד לא צפה את זה מאחר והיא רווקה ובגיל שכבר לא ברור אם היא איחרה את הרכבת, חשש שחמותי כבר העלתה בפני כשהתארחה אצלנו בחודש הקודם.
כזכור, כשהחזרנו את אמא של פיץ לביתה, נסענו לאסוף את אחותו משדה התעופה. מסתבר שמטרת הביקור הייתה בין היתר לספר לאמה את החדשות, אבל מאחר ולא הצליחה לתפוס איתה רגע לבד כי בכל פעם גם פיץ או אני נכחנו איתן בחדר, ההזדמנות התפספסה.
בשבוע שעבר היא חגגה יום הולדת ארבעים ושלוש ושוב היא הגיעה להתארח אצל האמא והפעם, כשרק שתיהן שם, היה לה את כל המרחב והזמן שהיא הייתה צריכה.
פיץ קיבל ממנה את הבשורה בטלפון בזמן שהיא הייתה עדיין בבית ההורים.
הלכתי לחדר כדי לתת לו פרטיות וכשהשיחה הלכה והתארכה, התחלתי לחשוד שהם מדברים על סיבוך בריאותי במצבה של אמם. את הטעות גיליתי כשפיץ נכנס לחדר בו שהיתי, כשאחותו עדיין על רמקול והוא אמר שאנחנו מצפים לעוד אחיין או אחיינית בקיץ.
הבשורה הטובה הזכירה לי שכמה ימים אחרי החתונה שלנו, פיץ סיפר שכשבילה את השעות שלפני הטקס אצל אחיו, יחד עם ילדיו, האחיין אמר לאחותו שאולי יהיו להם עוד בני דודים בקרוב, אבל אני לא חושבת שלזה הוא ציפה.
חוץ מהעדכון המרגש מצד אחותו, אין יותר מדי חדש.
את השבועות האחרונים ביליתי לא מעט מול הלפטופ. חלק מהזמן בניתי לעצמי לוח חזון בנסיון למקד במשהו את הרצונות שלי לתקופה הקרובה ובחלק אחר עשיתי סקר שוק בנוגע לספקי גז וחשמל אחרי שהחשבונות האחרונים היו מוגזמים. אם אני לא מכניסה עדיין כסף, אין סיבה שלא אצליח למצוא דרכים לחתוך בהוצאות.
סקר שוק נוסף הוביל אותי לבחור סופסוף מורה לנהיגה. לפי החוקים המקומיים, יש אישור של עד שנה לנהוג עם רשיון נהיגה זר ואחרי כן חייבים לעשות המרה לרשיון מקומי, או במקרה של מחזיקי רשיון ישראלי, לעבור את כל התהליך מההתחלה, כולל תיאוריה ושיעורים. למזלי, ישנה אפשרות לבקש קיצור שיעורים ופטור מנהג מלווה וזה מה שעשיתי.
השבוע קבעתי שני שיעורים כפולים, בשבוע שלאחר מכן יהיה שיעור כפול נוסף ובזאת אסיים את מינימום השיעורים ההכרחי וישאר לי רק לחכות נצח עד שיהיה טסט זמין. מקווה שאני זוכרת איך לתפעל גיר ידני בלי שיכבה לי הרכב.
ומה יהיה עם הריבים שהזכרתי בתחילת הפוסט?
כתבתי פסקה ממש ארוכה בנושא ואז החלטתי שאולי היא חשופה מדי וכדאי שלא אכתוב דברים בעידנא דריתחא.
בינתיים, אשמור לי אותה בצד ואולי אערוך אותה אחרי שנלבן שנינו את העניינים שבינינו ואחרי שנצליח, בתקווה, למצוא את שיווי המשקל במערכת המשוואות מרובת הנעלמים של שותף-שותפה לדירה, חבר-חברה, בעל-אישה, וזה בנוסף לכל מה שכל אחד מאיתנו סוחב ומתמודד בינו לבין עצמו.
הפיצוץ האחרון התחיל לפני יומיים והמשיך בעצימות בינונית-נמוכה עד עכשיו למעשה.
על מרבית העניינים כבר דיברנו, אבל לפני כמה שעות הוא יצא לפגוש חבר בפאב כדי לצפות באיזה אירוע ספורט ובזמן הזה עוד גובלינים קטנים של כעס וציפיות הגיעו להתנחל לי במח.
אני לא יודעת איך מעלים חלק מהנושאים העדינים האלה בצורה מעצימה שתרחיב את שנינו כזוג כשברור שקל מאוד ליפול כאן וליצור יותר נזק מתועלת, אבל מהיכרות עם אופי המפגשים עם אותו חבר, אני מניחה שיהיה לי לפחות עד מחר בצהריים לחשוב על זה, אם ההאנג אובר תעבור לו בכלל עד אז.
