אחותי הצעירה קישוא מתחתנת.
לא כתבתי כאן כל כך על הקשר שלהם כי לא כל כך היה על מה. איך זה יתכן?
אני עצמי גיליתי על הזוגיות הזו בעקבות פליטת פה של אבי בשיחה טלפון. שמחתי על התגלית ואמרתי לו שאתקשר אליה מיד כשננתק כדי לשמוע ממנה עוד פרטים בזמן שהוא נלחץ ש-"הסגיר" אותה והתחיל למלמל שרגע ושהוא רוצה להתקשר אליה קודם כדי להזהיר אותה.
להזהיר שמה? שאני יודעת שיש לה חבר? תתן לה התראה של שתי דקות עד שאתקשר בעצמי? זה מיותר.
כשדיברתי איתה הבנתי מתוך השיחה שלמעשה הם כבר זמן מה ביחד... שנתיים!
"כן, אני מתפלאת שאבא באמת לא פלט שום דבר עד עכשיו".
אתם מבינים איזו משפחה מוזרה יש לי?
כמה חודשים מאוחר יותר היא החליטה שסופסוף נכיר את עלם החמודות באמתלה של חגיגית יומולדת לה.
אז ישבנו כולנו בבית קפה שכונתי - הוריי, אחותי הפחות צעירה - ברבורה, קישוא ובן זוגה.
בן הזוג נראה נבוך ודיבר הרבה כדי לכסות על שתיקות מביכות. הוא לא השאיר עלי רושם שלילי או חיובי במיוחד אבל כן התרשמתי שבניגוד לאחותי השתקנית והמסוגרת, הוא טיפוס חייכן ודברן לא קטן.
הפעם הבאה ששמענו עליו היתה כשהוא יצר קשר עם ברבורה לשאול אם אנחנו פנויות בתאריך מסויים שבו הוא רצה להפתיע את קישוא ולהציע נישואים.
הצעתי להביא כתרים וסרט עם כיתוב bride to be שיהיה לאחרי ההצעה והוא ענה "מה שנראה לך נכון מבחינתי סבבה. מה שכן, קישוא בחורה מאוד צנועה אז שזה לא יהיה גרנדיוזי מדי כדי שלא תובך".
עניתי לו "אל תדאג, יצא לי להכיר קצת את קישוא...".
וואלה יופי, בוא תספר לי מי זאת אחותי.
באותו הערב נסענו ברבורה ואני לפגוש עוד חבר ושתי ידידות שלו באיזה פארק בראשון, פתחנו שולחן, פרסנו שטיח אדום לקראת הגעתם.
וכשהופיעו, המוזיקה החלה להתנגן, הוא הוליך אותה על השטיח החגיגי, כרע על ברך, אמר לה מספר מילים שקשה היה לשמוע מבעד למוזיקה והיא אמרה כן.
כולנו התרגשנו ושמחנו בשבילם! כשישבנו ופטפטנו עם כולם אחרי ההצעה למדנו שקישוא למעשה ידעה כבר שבוע לפני.
לא שמענו שום התקדמות בחודשי הסגר שהגיעו לאחר מכן עד שלפני שבועיים היא ביקשה לפתע בקבוצה המשפחתית שכולם ישריינו לעצמם את ה5.5.
ומכאן - רק אי ודאות.
הדד ליין שנתנו לעצמם הוא של פחות מחודשיים, אבל חוץ מאולם, אין שמלה, דירה, רהיטים או שום דבר אחר.
גם באירוע עצמו לא ברור מה בדיוק יהיה, כי כששאלתי אם יהיו ריקודים, היא אמרה שכנראה תהיה להקה, וגם אז לא ליותר מדי, ושזה יהיה נפרד.
ואני אפילו לא רוצה להתחיל (למרות שכמעט וכתבתי פוסט נפרד בנושא) להזכיר את עניין מסיבת הרווקות שבה היא לא מעוניינת. חשבתי שאולי השם הזה "מסיבת רווקות" מלחיץ אותה אבל גם כששנמכתי לערב חברות ומשם ל-"בואי נעשה לך הפרשת חלה!"היא סרבה בתוקף וזאת למרות שהבטחתי לה שחוץ מתאריך ורשימת משתתפות היא לא תצטרך לעשות כלום.
כווולם מעודדים אותה להסכים כולל החתן המיועד, דודה שלי נידבה את הבית שלה לצורך המפגש והיא פשוט לא מוכנה לשמוע.
הם לא סגרו לעצמם חדר במלון לאחרי ("למה?") ואפילו דירה עוד אין.
הם כמעט סגרו חוזה אבל בעל הבית מרח אותם מספר פעמים ופתאום נזכר שיש עוד זוג שמתעניין. אחותי הייתה בשוק.
נו אבל למה ציפית? הם מחפשים דירת שני חדרים באיזור רמתגן-גבעתיים והתקציב לא גדול, ברור שיהיה המון קופצים.
אמרתי לה שהיא חייבת להתחיל "לעבוד בזה". להרשם לכל הקבוצות הרלוונטיות בפייסבוק ולרפרש ללא הפסקה.
עד עכשיו היא הייתה רק ביד2 וזה ממש לא מספיק.
בין לבין היא צריכה לסגור על מאפרת, שיער ועוד שאר דברים.
זה הגיע למצב שאבי רמז שכדאי שאשאל אם אני יכולה לעזור לה במשהו. כידוע, איו לי נסיון בארגון חתונה אבל לפחות אני יודעת שאין הרבה זמן והמלאכה מרובה.
מקווה שהקצוות יתחברו להם, אולי אני צריכה להשמע לאבי ולעזור להם קצת (אם הם ירצו בכלל).
