יום חמישי, 11 ביולי 2019

שבוע בארץ השיכורים

כבר כמה ימים מאז שבתי ארצה מביקור בארץ השיכורים האהובה ובילוי זמן איכות עם פיץ.
הכבישים בהם נסענו והנופים שבדרך היו מוכרים כל כך והתחושה נעה בין געגוע נוסטלגי לשוויון נפש כאילו העדרותי לא התארכה מעבר לחודש.
השהייה אצלו בדירה היתה אף היא סוג של סגירת מעגל מאחר והביקור האחרון שלי שם התקיים כאשר עזרתי לו להעביר את חפציו מהדירה המשותפת שלנו לזו הנוכחית, בתקופה עמוסה ולחוצה בה התפרצויות בכי אקראיות היו כמעט דבר שבשגרה עבורי.

במשך רוב הטיול מזג האוויר נע באופן מפתיע בין לא רע למצויין בעקבות גל החום האירופאי שפקד את אירופה בשבוע שעבר וכך הטיולים שלנו השתדרגו פלאים - בין אם זו הליכה ארוכה לאורך התעלה, שהזכירה לי כמה המדינה הזו רגועה ויפה (וכמה בקלות פיץ נשרף בעורף), סיור ברחובותיה של עיר הבירה, טיול לאורך החוף, ביקור בטירות רדופות יותר או פחות ואפילו סיור במבשלה שמייצרת את הבירה המקומית החביבה עלי.

פיץ המקסים הבין את הגעגועים שהיו לי לשגרה של פעם, למאכלים, סדרות הטלויזיה והמראות והחברים והיה זמין לכל בקשה כזאת מכיווני, בין אם זה נסיעות לכיוון מפגש עם החברות שהיו פעם הקולגות של שתינו, רכישה של הררי חטיפים מקומיים ופירות שיקרים מדי בארץ (בעיקר פטל ואננס), וצפיה זוגית בתוכנית דייטינג- טראש.
עוד במחלקת הטלויזיה- צפינו ב"צ'רנוביל" שהכניסה אותי ללא מעט חרדות (היי דימונה) ובאלאדין, לאחר שהוא הציע בנצפה בסרט דיסני כלשהו בלילה האחרון לשהותי שם.

לא הרבה לאחר נחיתתי הערתי לא פעם שעד כמה שכיף לי איתו, המרחק מתחיל להמאס עלי והעלתי שאלות לגבי עתידנו המשותף. לאחר הפעם השניה או השלישית הוא אמר שהוא לא רוצה לדבר על זה עכשיו אלא מעדיף לבלות את הזמן איתי בצורה רגועה ובאווירה טובה. הסכמתי איתו בשני תנאים: שנפנה זמן במיוחד עבור השיחה הזו ושזה לא יקרה ביום האחרון ממש.
ואכן, את אחה"צ ביום שלפני שובי פינינו במיוחד עבור שיחת "יחסנו לאן". עברנו בפירוט על אפשרויות ההגירה והתעסוקה של כל אחד מאיתנו, על איך אנחנו רואים את חיינו בשנים הקרובות והעלנו שאלות רציניות בנוגע לילדים, דת שפה וכו'. אני שמחה שהשיחה ההיא התקיימה והגענו לכמה הבנות מעניינות.

בשורה התחתונה הטיול היה נהדר. הספקתי לחוות ולטייל בכל המקומות אותם סימנתי לעצמי ואפילו יותר. היה לי כל כך נחמד עד שהתבאסתי לחזור לעבודה וגם הקולגות רמזו שהיו דיבורים עלי ועלינו מאחורי הגב, חלק אפילו בדקו במופגן את כף ידי כדי לראות אם חזרתי עם טבעת.

הופתעתי לגלות שפיץ מצא דרך מעניינת להשתמש בחדר השינה הנוסף שלו


פעם צללתי באגם הזה בחורף והיה כל כך קר שרציתי למות. יותר נחמד לצפות בו מבחוץ.


טירה רדופה


נוף מהטירה 


בסוף השבוע יצאנו לטיול ומסתבר שעיירת החוף המקומית הקימה יריד קיץ