הרי הם אלה שמשתמשים בשם כדי לקרוא למאן דהוא שיגש רגע לכאן או כדי לומר את שבחו של אדם שלא בפניו וכו'.
וכמו כולם, גם לשמי שלי יש סיפור.
נולדתי כבת בכורה במשפחתי. מצד אמי הייתי הנכדה הראשונה ומצד אבי הייתי הנכדה הראשונה אחרי שלושה נכדים.
מיד עם לידתי החל לו מו"מ בין הסבים והסבתות משני הצדדים, כך לפי סבתי מצד אבי.
סבתא מספרת שסבי והיא התקשרו לסבי מצד אמי ז"ל, אדם שהם כיבדו מאוד. סבי מצד אמי התעקש מאוד לקרוא לנכדה הראשונה שלו על שם אמו היקרה שהלכה לעולמה. הסבא והסבתא מצד אבי הסכימו אבל בתנאי שאת השם של הנכדה הבאה הם יתנו. העניין סוכם ובכל זאת קיבלתי גם שם שני על שם האחות של סבתי מצד אבי.
הסבתא רבתא שעל שמה נקראתי עברה חיים לא פשוטים. בעלה נעלם בשבי בזמן מלחמת הראשונה (נדמה לי שישב ביפן הרחוקה) בתקופה בה התקשורת שבירה ואיטית. לאחר זמן ממושך הוא חזר אליה מהשבי והם הולידו שני בנים, הצעיר מבניהם היה סבי. סבא רבא לא האריך ימים לאחר שמחלה שתקפה אותו וממנה החלים בעבר שבה לתקוף אותו וממנה הוא נפטר (ידעו רק לספר לי שזה בעקבות משהו שעקץ אותו בזמן השבי) וגם האח הבכור מצא את מותו בתחילת מלחמת העצמאות. כך הם נשארו רק שניהם, אחרי ששרדו את מלחמת העולם השניה, הגלות לטרנסניסטריה ואחרי שכמעט עלו על ספינת הסטרומה שידעה סוף עגום- האמא, סבתא רבתא והבן הצעיר סבא. יחד הם עלו ארצה, סבי התחתן, הוליד בת ובן ובהמשך הגיעו שבעה נכדים, מתוכם סבי הכיר רק שתיים.
על הסבתא רבתא הזאת שנקראתי על שמה שמעתי רק מעט סיפורים, אולי כי אמי הייתה ילדה קטנה כאשר הלכה לעולמה.
אחד הסיפורים שכן שמעתי הוא שהיא עברה לגור עם בנה יחידה ועם סבתי אחרי שהתחתנו והיא עשתה לסבתי את המוות.
האמת? נשאר לה בן אחד, אני מניחה שבעיניה אף אישה לא יכלה להיות טובה מספיק עבורו.
באחד המקרים, הם רצו לשפץ את המטבח אבל לא היה להם הרבה כסף. בכל זאת, סבתא-רבתא התעקשה עד מאוד שיהיה להם במטבח שני כיורים כדי לשמור על הכשרות ואכן היה להם כיור כפול שאותו לקחתי כמובן מאליו בימי ילדותי ונערותי כאשר ביקרנו בבית סבתי. לא יכולתי לדעת אז שהכיורים הללו הם עדות לכיבוד אם של סבי.
על אחות סבתי על שמה קיבלתי שם שני אני יודעת לספר עוד פחות.
סבתי הייתה בת הזקונים של הוריה. לפניה היו עוד שנים-עשר אחים ואחיות שהיא כלל לא זכתה להכיר. היחידה שכן הכירה, היא אותה אחות על שמה נקראתי. "אחותי בעצם גידלה אותי" היא סיפרה לי לא פעם "ההורים שלי כבר היו זקנים אז".
אבל האחות אותה סבתי אהבה מאוד נפטרה בגיל עשרים ואחד מטיפוס, בעוד סבתי הייתה ילדה בת תשע.
אמנם נושא הפוסט הוא הרקע לשם שלי, אך בכל זאת הייתי מעוניינת להשלים את הסיפור על המשא ומתן שהתנהל בין הסבים והסבתות בהמשך הדרך.
שנה אחרי הגיעה אחותי. סבי מצד אמי שכזכור קיבל את מבוקשו בלידתי, שמח ואמר שהפעם היו רוצים לקרוא לילדה על שם אמה של אשתו, כלומר על שם אם סבתי מצד אמי. סבתי מצד אבי מיד הזכירה לו שהיה להם "דיל" בפעם הקודמת ולכן הפעם תורם לבחור שם. ההסכם אכן כובד וכתוצאה מכך אחותי חולקת את שמה עם סבתא רבתא מצד אבי (אמו של סבי) שהוא במקרה גם השם של סבתי - אם אבי. שתי ציפורים במכה אחת.
כשאחותי הצעירה הגיעה שנתיים וחצי מאוחר יותר סבי מצד אמי כבר לא היה בין החיים אבל הפעם רצונו ורצונה של סבתי התקבל - אחותי הצעירה נקראה על שם אמה של סבתי מצד אמי.
אולי כעת תשאלו איפה היו ההורים שלי בכל הסיפור? התשובה היא שאין לי מושג.
אבי לא היה יוצא נגד רצון הוריו בכל מקרה ואמי, כך אני מתארת לעצמי, ודאי הייתה מותשת מכל הלידות הללו. חוץ מזה, שבכל זאת הבנות קיבלו את השמות של הסבתות שלהם, אז מה רע?
היחידה שכן ניסתה להעלות הצעה חלופית היא דודתי, אחות אבי שצעירה ממנו בשנים רבות. היא מספרת שניסתה להציע בלידתי שם בעל צליל דומה אבל מודרני בהרבה ושבלידת אחותי הצעירה שנולדה בחנוכה, הציעה שמות שהם וריאציה של המילה אור. בדיעבד, אני שמחה שלא קיבלתי את השם שהיא הציעה, אני פשוט לא אוהבת אותו.
לסיכום, שמי הראשון הוא על שם אישה עם חיים מאוד קשים וזוגיות מלאת מהמורות (נשמע מוכר למישהו?) ושמי השני הוא על שמה של אישה צעירה שלא זכתה להגיע לשנתה העשרים ושתיים.
שני השמות הם כמובן ותיקים מאוד ואחד מהם גם בעל מקור תנ"כי. בשמי השני אני כמעט ולא משתמשת, על אף פירושו המילולי החיובי מאוד ולזה הראשון שכן נמצא בשימוש לא ממש התחברתי. הדמות התנ"כית עמה אני חולקת שם חוותה קשיים לא מעטים וגם פירושו המילולי לא מוצלח במיוחד לטעמי. ובכל זאת, יתרונותיו היחידים הם שהוא קצר ושהוא מהשמות התנ"כיים שיש לו גרסה שבקלות מתקבלת בניכר.
חם ויפת כוכבי הניינטיז. מחכה שהאח שם יכתוב פוסט על פירוש השם - שם.
