יום שבת, 23 באוקטובר 2021

בין קצוות הסקאלה

זו תקופה של רוחות שנושבות מכל מיני עברים.
כמה ימים אחרי הפוסט האחרון שפרסמתי יצאתי לשלושה ימים רצופים של אותה סדנה שסיפרתי עליה כאן בעבר.
רב המשתתפים לא טרחו להשאר לישון במקום בלילה הראשון, חוץ ממני ומעוד שלושה שעשינו שם יופי של בונדינג, כולל לא מעט רגעים כנים של פתיחות, הומור וגם חתונה אחת שהייתה במתחם אליה פשוט הגענו כדי להציץ ונשארנו כדי ללגום בירה.
בלילה השני כבר נשארו הרבה יותר, שם גם הספקתי לפתח שיחות יותר קרובות עם הרבה מהבנות שעד כה נראו לי מרוחקות ושונות. חלקן מבוגרות ממני, רובן צעירות כולל כיסוי ראש ססגוניים. כמה מהם חשבו שאני צעירה מכפי גילי, איכשהו רובם נקבו בגיל 25.
לא בטוחה אם זה יותר מחמיא או מוזר לי.
הייתי כותבת יותר על החוויות משם ולא רק על הצד הטכני אבל באמת שקשה לי לעבות את ענני התחושות למילים.
דבר אחד שאוכל בכל זאת לציין, שבכמה מקרים פעלתי בצורה כזאת שגרמה לי להיות גאה בעצמי בהמשך,
בכל המקרים הפידבק מוקיר התודה והחיוכים שקיבלתי היו מבחינתי בגדר בונוס לא מתוכנן אבל לגמרי מספק.

עוד מהחיים היותר שגרתיים - 
פיץ שמח לשמוע שהחודש הבא פותחים את השערים החלודים של ישראל לתיירים. הוא רצה לבקר אבל חיפושי הדירה מקשים עלינו לקבוע, כי בעצם, לאן הוא יגיע? הוא הציע אפילו לנחות כאן כדי לעזור לי לעבור ולהתאקלם במקום החדש, כאשר יהיה כזה.
ואם כבר מגורים- זו שמתגוררת מעבר לקיר מצאה לה מקום חדש אליו היא תעבור בתחילת דצמבר. בעל הבית הודיע לי שכאשר היא תעזוב, הוא כנראה יכוון להכניס מישהו שישכיר את כל הדירה.
אני מחפשת בעצלתיים, רוצה ולא רוצה למצוא מקום חדש.

אני צריכה שינוי.
העבודה משיכה להיות עמוסה ומעייפת. אתמול כשחזרתי ממשמרת לילה הצלחתי איכשהו להרדם כשישבתי לרגע על המיטה כדי להחליף לפיג'מה. 
במשמרות הקרובות אני מחליפה את המנהל שלי הנופש בדובאי ובינתיים יש לי לא רק כאב ראש, אלא גם עייפות גדולה מהרגיל, גרון עייף מדיבורים ובעיקר פרקי אצבעות כואבים מרוב הקלדות. 
אני צריכה שינוי.
ערכתי את קורות החיים המאובקים שלי וניסיתי להרשם לקורס הסבה מקצועי מעניין אך ארוך ותובעני מבחינת זמנים ומאמץ.
שלחתי את הפרטים שלי לשני מקומות ודווקא המקום אליו נרשמתי מאוחר יותר כבר החזיר לי תשובה שלילית, המקום הראשון מתמהמה, אבל בהתחשב בתשובה האחת שכבר קיבלתי אינני מצפה לגדולות ונצורות.

אני צריכה שינוי, רק שאני לא יודעת איזה.
הדמיון נודד לקצה האחד של הסקאלה, בו אני מתקבלת לקורס ההוא. אז, אתפטר מעבודתי הנוכחית, אמצא לי דירה קרובה למקום הלימודים ואטבע בהם כמו שאני יודעת. בהמשך, אמצא לי עבודה בתחום, כזו שמתישה את הנשמה בין תשע לחמש גנריים. יציבות מוצקה ועייפות.

בקצה השני אני מבינה את הרמז העבה שנשלח אלי. לא התקבלת לקורס וגם לא למקום העבודה הצדדי ההוא שהצעת את עצמך עבורו. תקשיבי ליקום ולקול הפנימי שלך שלא מוכן עדיין למצוא משכן חדש.
מכרי את כל הג'אנק המאובק שתופס לך מקום, סעי למקום זול בחו"ל עם לפטופ טוב או אפילו סעי להשתכן אצל פיץ כמה חודשים לפני שתצאי לטייל ותתחילי לבנות לעצמך משהו יותר עצמאי ומשוחרר אונליין.
חוסר יציבות, הכנסה לא מובטחת, הרפתקנות על גבול הפחד.

אפור יציב או סגול הרפתקני, העיקר לא לשקוע בבוץ שכאן.