קפה (אלכוהולי) בכיכר.

לאחר כמה שניות של חרדה נוסח "אולי עליתי לאוטובוס הלא נכון?" מצאתי את חינה יושבת בספסל האחורי.

הצטרפתי אליה, ושעשנו אחת את השניה בעלילותינו מהתקופה האחרונה. כשקרבנו לכיכר, התחלנו לדאוג כיוון שלא ידענו בדיוק איפה צריך לרדת. אבא שלה טען שזה ליד סופר מרקט כלשהו, אמא שלי טענה שזה ליד בית ההסתדרות (איפה?), רצינו לגשת ולשאול את מר נהג, אך האוטובוס היה מלא באנשים כך שמצד אחד נצטרך להדחף ביניהם, מצד שני מישהו מהם בטוח יהיה מספיק חצוף כדי לנסות לגנוב את המקומות שלנו. לכן, התדיינו בקול איפה צריך לרדת, אפילו התקשרתי לשאול את אמא שלי שוב ("ליד קופת חולים... נו זה בניין גדול כזה") כשלבסוף צמד זרים הדריכו אותנו באיפה כדאי לרדת ומהו הכיוון שעלינו ללכת לאחר מכן. משונה שאנשים נדחפים לך לשיחה (אפילו שהיא מאוד קולנית), אבל נחמד מצדם.

כשהגענו שתינו, הלכנו להפגש עם מנגה וקרפלך שהגיעו יחדיו, נכנסו למתחם ונדדנו בין האוהלים המאולתרים בחיפוש אחר קפה חלומותינו. כמובן שהקפה שלי היה צריך להכיל כמות נאותה של אלכוהול, שכדי לרכשו ללא בעיות מיותרות נאלצתי לנצל את חברתי מנגה הבלתי קטינה, שזועזעה מרעיונותי נוגדי החוק. בתחילה חשבתי שזה סתם כי היא ילדה טובה, מאוחר יותר הסתבר לי שהיא חשבה שכולנו מזמינות משקאות אלכוהוליים, והיא לא רצתה שהמוכרים יחשבו שהיא סתם שמנה שקונה לעצמה ארבע כוסות עמוסות באותו חומר מופלא, כך שאין לה כל כך בעיה לרכוש רק לי כוס.

המשכתי בתהיה לגבי הרכישה שנבצע יחד עם חינה וקרפלך כשמנגה הלכה להשיג את מבוקשה. בגלל שעדיין זה נראה כאילו יש לה איזושהי בעיה לרכוש לי בניגוד לחוק, אלכוהול, החלטתי שאני לא רוצה להיות סתם קקה ולכן גם לקחת משהו אחר.

ניגשתי אליה בעודה ממתינה לקבל את המשקה שהזמינה.

"תשמעי, אני חושבת שבסוף אני אקח משהו אחר..."

"מה?!" היא נראתה מזועזעת, כאילו במינימום הודעתי לה על מישהו שנפטר "אבל אני כבר קניתי לך!!"

"אהה.. בסדר..לא ראיתי..." הייתי בהלם לרגע קט, ויכולתי לחוש את הדם זורם לראשי וממלא את לחיי באדום.

היא המשיכה לצעוק עלי עוד כמה דברים שאיני זוכרת את תוכנם, ואני הייתי מובכת מאוד. רק מאוחר יותר עלה בידי להסביר את עצמי והיא נרגעה (אני חושבת שגם האייריש קרים שהיא רכשה לעצמה עזר במידת מה), מצאנו לנו מקום ושילמתי לה על שקנתה לי את אותו משקה הקפאין שהכיל אלכוהול במידה נחמדת ופרלינים מגניבים שקעו בתחתית הכוס השקופה שבה הוא הוגש. 

כמה דקות מאוחר יותר גם חינה וקרפלך הצטרפו אלינו יחד עם המשקאות שהן בחרו, וכך ישבנו לנו בצוותא ארבעתנו כשברקע מישהי מבלבלת בשכל, דבר שבנסיבות רגילות לא היה מפריע לנו אלא שהפעם מישהו גם החליט לתת לה מקרופון.

קשקשנו לנו על עניני דיומא כשברקע גברת "נתנו לי מקרופון אז אני הולכת לאמלל אתכם" הצליחה לגרום לנו להקשיב לה לרגע כשפלטה מפיה את צמד המילים "חתיך ונשוי".

 מאוחר יותר בוגי ואוזה התקשרו אף הן והגיעו במרווחים לא גדולים במיוחד, נראה היה כי ראשה של בוגי כואב ואוזה הגיעה דווקא מחויכת, הסבירה שהגיעה עם עוד מספר ידידים ונטשה אותנו לטובתם.

כשסיימנו משקאותנו והחלטנו שהיה לנו די מהחבובה המעצבנת שברקע, עברנו למתחם הג'אז שם האווירה הייתה לרוחנו.

הצטופפנו יחד עם עוד מספר לא מבוטל של אנשים שלא עלה בידם להשיג מקומות ישיבה ונהננו מהלהקה האנונימית שעל הבמה.

המשכנו לעבור בין המתחמים בזמן שהארלם, חוזה וחג'י הגיעו אף הם, המשכנו לבלבל בשכל כשמדי פעם אנשים שונים הבהירו כי בכוונתם לשוב לביתם בקרוב, בגלל שעוד לא היה לי די מן המקום המגיש תערובות של אלכוהול וקפאין בקלות יחסית (ומפקיר להנהתנו גם שקיות די גדולות וחינמיות של קפה חדש), ומנגה- הבלתי קטינה היחידה שבחבורה הייתה צריכה ללכת בקרוב ובכל מקרה נמאס היה לה לרכוש עבורנו את שחשקה נפשנו, פניתי למוצא ההגיוני היחיד.

אבא שבדיוק יצא מעבודתו הסכים להגיע ואכן לאחר זמן לא רב הוא התקשר והודיע שהוא בכניסה, נפרדתי מכולם ופניתי למפגש איתו. פנינו למתחם הקרוב הראשון, והסברתי לו את התוכנית לפרטי פרטים.

"אז ככה, הם מוכרים פה כל מיני סוגי קפה עם אלכוהול, בגלל שאני קטינה אני צריכה שתקנה לי". בתחילה הוא לא הסכים עם הרעיון וחשב שזה עלול לדרדר אותי למצב של שכרות מתמדת, אבל דקות מועטות של שכנוע עשו את העבודה והוא התרכך. אמרתי לו מה רציתי, ועמדתי ליד. אבשלי שהפך לחסר סבלנות לנוכח קהל האנשים שחיכו ודחפו אף הם בתור, פנה אלי ביאוש "אולי תעמדי את ותקחי מה שאת רוצה?" שוב נאלצתי להסביר לו את הפגם שבתכנית המבריקה שלו ושאם הייתי נולדת פגה בחודש ראשון, או לחלופין הוא ואמא היו חושבים עלי כשמונה חודשים לפני אז באמת הייתי יכולה לפעול כדעתו.

לאחר כרבע שעה שבה "להיטון" שמישהו השארי על השולחן בידר אותי, הוא הגיע עם שהזמנתי, הידד!

הייתי מפרטת גם איך אחרי זה כאב לי קצת הראש ובדרך הביתה הוא ניסה לדחוף לי אוכל כיאה לאבא פולניה מן השורה ובסופו של דבר גם רכש לי טוסט בשרי משונה, אבל זה סתם ידרדר את הפוסט ה"משובח" הזה...