יום שני, 28 באוגוסט 2006

בזמן האחרון

התחלתי לשחק במקס פיין 2. את הראשון סיימתי לפני כשלוש שנים, והנוכחי ישב לי על המחשב כמה חודשים לפני שהחלטתי לעשות בו שימוש. מעלה בי נשכחות.





התוצאות של הבגרויות לא מזהירות במיוחד. אמנם מקצועות הבחירה שלי (ביולוגיה ביוטכנולוגיה והיסטוריה מורחב) היו טובות מאוד, אבל דברים אחרים הלכו קצת יותר צולע. המסקנה היא שאנשים צריכים להפסיק להכריח אותי לעשות דברים שאני לא רוצה כמו ללמוד מקצועות משעממים כתושבע ותנ"ך.







כאבי בטן זה עניין מבאס, על אחת כמה כשמדובר בכאבי ביוץ מטורפים שגורמים לרצות להתאבד. הארלם הציעה לי לשים בקבוק חם על המקום הכואב. נראה לי שלקחתי את זה קצת יותר מדי ברצינות, כי מילאתי מים ממש רותחים ומצאתי את עצמי ממלמלת "תשרפי כבר, שחלה ארורה".



היום בעבודה נכנסתי למטבח, הוצאתי לי כוס חד פעמית ובקבוק מים חדש מהמקרר והתכוונתי לעשות עת המובן מאליו ולהרוות את צמאוני. האחראי משמרת האידיוט נכנס אף הוא למטבח ושם לעצמו כוס ובעוד אני נאבקת לפתוח את הבקבוק, הוא לקח אותו מידי, פתח אותו ומזג לעצמו תוך כדי שבראשי עוברות מחשבות על כמה שזה לא ג'נטלמני או נחמד מצידו. אחרי שהוא סיים למזוג לעצמו והגיע תורי, הוא שתה מהמים ולאחר רגע ירק אותם "מה זה? אני רציתי קולה!".


החלפתי את הדיסק של גריז שקנו לי ליומולדת לאוסף של נירוונה. אחלה שירים שבעולם, קנוהו בהמוניכם.







אני לא אדבר על שטויות נוסח "כל החברות שלי מתפזרות לקיבינימט ועד שאתחיל כבר בשירות אהיה עזובה ואומללה כמו כלב רחוב" כי באמת שזה עוד לא ממש התחיל וזה לא הכי מורגש. וגם לא כל כך רע לי. אבל מי יודע..



מונה הכניסות שלי התרחב לאחרונה ומעתה הוא מראה חמש ספרות. לא חשבתי שאגיע למספרים אסטרונומיים שכאלה, בטח שלא עם כל השיעמום והכתיבה חסרת הפואנטה והעניין שיש לי בזמן האחרון (לא שקודם זה לא היה, אבל לאחרונה זה בולט במיוחד). אז תודה לכל מי שנכנס לפה וכאלה. אולי בעתיד אשתפר? נו, לפחות יש לי לאן לשאוף בחיים.

תגובה 1: