"אז מה אתם חושבים על לוסי וצחי? מעניינת אותי דעתכם בנושא" שאלה דודה שלי במפתיע את יושבי השולחן, אחרי דבר תורה ארוך בנושא פרשת השבוע.
זה היה ביום שישי שעבר לאחר הארוחה. בנות הדוד שלי כבר התמקמו על הספות, הגדולה קוראת ספר והשניה משחקת עם הכלבים, וכל ה"מבוגרים" נשארו לדבר סביב השולחן. הדודה ובעלה, צ'ץ' בן דודי היקר ואנוכי.
היה לי מעט מוזר שהיא שואלת, נושאים "אקטואלים" שכאלה לא עולים בשיחותנו תדירות גבוהה. כמו כן, ברור היה שהנושא מעניין אותה, שכן היא העלתה אותו, לכן התוספת "מעניינת אותי דעתכם בנושא" גרמה לי לחשוד.
לפני כשלושה חודשים, בעלה של הדודה הזמין כשלושים בני משפחה וחברים וארגן לה, לכבוד יום הולדתה, מסיבת הפתעה בבית קפה בשרונה.
השתדלתי מאוד להגיע בזמן כשרבים אחרים, שנתקעו עם הסידור עבור הילדים או שגרו רחוק הגיעו בשעה ויותר של איחור. בנוסף, המקום היה די עמוס, מה שגרם לכך שהמשקאות הגיעו הרבה לפני האוכל.
התוצאות לא איחרו לבוא והראש שלי הסתחרר מהר מהצפוי.
אחד הזוגות שהגיעו באיחור היה האח הבכור של צ'ץ' שמבוגר ממני בשמונה שנים, ואישתו שהיא בת גילי.
אישתו היא אישה נחמדה וחברותית מאוד, ואיכשהו, השילוב של האלכוהול, האווירה הטובה והעובדה שאני לפעמים רואה בה סוג של יקום מקביל (בת גילי אבל נשואה +2 למי שבילדותי ראיתי בו כ"גדול" ולא נגיש) גרמה לי להפתח אליה מאוד, בעיקר בנוגע לקשר שלי עם פיץ. באיזשהו שלב הלכתי לשירותים ושאלתי אם גם היא צריכה ובדרך כששוחחנו, שיתפתי אותה בחשש שלי על כך שאם זה יעלה שלב בינינו, בני המשפחה לא יקבלו אותו. איכשהו, היא נראתה מופתעת מהחשש הזה שלי. היא סיפרה לי שלפני שהתחתנה עם בן הדוד, גם לה היה קשר ארוך וקרוב עם בן זוג ישראלי אמנם, אך לא יהודי (יוצא חבר העמים במקרה שלה). הרבה מפרטי הסיפור שלה התערבלו לי בראש מרוב בירה, אבל אני זוכרת שסיפרה שאחת הסיבות שנפרדו לבסוף הייתה אי-יהדותו. עצתה הייתה שאחשוב עם עצמי עד כמה חשוב לי שבן הזוג יהיה יהודי ושזו צריכה להיות החלטה שלי בלבד.
הדודה הביטה ביושבי השולחן ואני המתנתי בסבלנות לשמוע את מוצא פיהם, חושדת שגיסתו של צ'ץ' הדליפה את תוכן השיחה שלנו עם הדודה והדוד.
צ'ץ' התחיל קודם, ואמר שלדעתו ההתערבות של אורן חזן אינה במקום ואינה ראויה. אמנם ישנו במקורות את הסיפור של מעשה פנחס שקנאותו צוירה דבר חיובי. הוא לא בעד נישואי תערובת אמנם, אבל בימנו אנו, כך דאליבא דצ'ץ', התערבות כזו בחייו הפרטיים של אדם רק יוצרת שנאה וריחוק וזה לדעתו גרוע הרבה יותר.
משם הנושא התפתח ליעוד שיש לעם ישראל בעולם ושהילדים שיוולדו לזוג הנ"ל יהיו רק חצי יהודים. הדודה טענה שאין דבר כזה, אתה או יהודי או לא. אני הוספתי שמוזר לי מאוד שמצד אחד הם מדברים על "יעוד" שהוא משהו מאוד אבסרקטי אבל תולים אותו בגנטיקה פרופר. האם לאדם שנולד לאם שאיננה יהודיה יש "יעוד" שונה מכזה שנולד לאב לא יהודי? הם ציינו שזה לא תלוי בהכרח בגנטיקה ושלשם כך יש גיור.
אז סיפרתי להם את סיפורו של הקולגה השוויצרי שלי שלא היה לו שום קשר לישראל עד שהכיר ילידת באר-שבע שעתידה להיות אשתו. לפני שהתחתנו, היא ביקשה ממנו להתגייר, ולמרות שהוא לא אדם דתי הוא הבטיח שיעשה את זה רק כי זה מאוד חשוב לה. הוא אכן התגייר "אבל מאז הגיור, כבר לפני עשרים ומשהו שנה, לא דרכה כף רגלי בבית בנסת... אה, חוץ מבר המצוה של הבן שלי". האם אדם כזה חולק איתנו יעוד? האם הוא חולק יעוד שונה מילדיו היהודים?
"אז מה את חושבת על צחי ולוסי? באמת עוד לא שיתפת את דעתך" הדודה חשפה אותי.
אמרתי שזה בכלל לא ענייני ושהם צריכים לעשות את מה שטוב להם.
"את רוצה להגיד לי שאם אחותך תכיר בחור ערבי ותכיר אותו להורים... לא יהיה איכפת לך?"
"אם הוא בחור טוב, מתייחס לאחותי בכבוד והם מסתדרים היטב ביניהם... שיהיה להם בהצלחה".
כשהשעה התאחרה וצ'ץ' ואני התקדמנו לכיוון הדלת, התחיל לו סשן איחולים קצר בין ה"שבת שלום" הגנרי ועד לדודי שאיחל לצ'ץ' שיזכה להתארח אצלם בקרוב יחד עם אשתו וזה השיב לו את שביעות רצונו מהברכה ב-"אמן" ואז פנה הדוד אלי בחיוך ואמר "וגם את, בואי לפה עם בן הזוג שלך, שנכיר אותו קצת".
זה היה ביום שישי שעבר לאחר הארוחה. בנות הדוד שלי כבר התמקמו על הספות, הגדולה קוראת ספר והשניה משחקת עם הכלבים, וכל ה"מבוגרים" נשארו לדבר סביב השולחן. הדודה ובעלה, צ'ץ' בן דודי היקר ואנוכי.
היה לי מעט מוזר שהיא שואלת, נושאים "אקטואלים" שכאלה לא עולים בשיחותנו תדירות גבוהה. כמו כן, ברור היה שהנושא מעניין אותה, שכן היא העלתה אותו, לכן התוספת "מעניינת אותי דעתכם בנושא" גרמה לי לחשוד.
לפני כשלושה חודשים, בעלה של הדודה הזמין כשלושים בני משפחה וחברים וארגן לה, לכבוד יום הולדתה, מסיבת הפתעה בבית קפה בשרונה.
השתדלתי מאוד להגיע בזמן כשרבים אחרים, שנתקעו עם הסידור עבור הילדים או שגרו רחוק הגיעו בשעה ויותר של איחור. בנוסף, המקום היה די עמוס, מה שגרם לכך שהמשקאות הגיעו הרבה לפני האוכל.
התוצאות לא איחרו לבוא והראש שלי הסתחרר מהר מהצפוי.
אחד הזוגות שהגיעו באיחור היה האח הבכור של צ'ץ' שמבוגר ממני בשמונה שנים, ואישתו שהיא בת גילי.
אישתו היא אישה נחמדה וחברותית מאוד, ואיכשהו, השילוב של האלכוהול, האווירה הטובה והעובדה שאני לפעמים רואה בה סוג של יקום מקביל (בת גילי אבל נשואה +2 למי שבילדותי ראיתי בו כ"גדול" ולא נגיש) גרמה לי להפתח אליה מאוד, בעיקר בנוגע לקשר שלי עם פיץ. באיזשהו שלב הלכתי לשירותים ושאלתי אם גם היא צריכה ובדרך כששוחחנו, שיתפתי אותה בחשש שלי על כך שאם זה יעלה שלב בינינו, בני המשפחה לא יקבלו אותו. איכשהו, היא נראתה מופתעת מהחשש הזה שלי. היא סיפרה לי שלפני שהתחתנה עם בן הדוד, גם לה היה קשר ארוך וקרוב עם בן זוג ישראלי אמנם, אך לא יהודי (יוצא חבר העמים במקרה שלה). הרבה מפרטי הסיפור שלה התערבלו לי בראש מרוב בירה, אבל אני זוכרת שסיפרה שאחת הסיבות שנפרדו לבסוף הייתה אי-יהדותו. עצתה הייתה שאחשוב עם עצמי עד כמה חשוב לי שבן הזוג יהיה יהודי ושזו צריכה להיות החלטה שלי בלבד.
הדודה הביטה ביושבי השולחן ואני המתנתי בסבלנות לשמוע את מוצא פיהם, חושדת שגיסתו של צ'ץ' הדליפה את תוכן השיחה שלנו עם הדודה והדוד.
צ'ץ' התחיל קודם, ואמר שלדעתו ההתערבות של אורן חזן אינה במקום ואינה ראויה. אמנם ישנו במקורות את הסיפור של מעשה פנחס שקנאותו צוירה דבר חיובי. הוא לא בעד נישואי תערובת אמנם, אבל בימנו אנו, כך דאליבא דצ'ץ', התערבות כזו בחייו הפרטיים של אדם רק יוצרת שנאה וריחוק וזה לדעתו גרוע הרבה יותר.
משם הנושא התפתח ליעוד שיש לעם ישראל בעולם ושהילדים שיוולדו לזוג הנ"ל יהיו רק חצי יהודים. הדודה טענה שאין דבר כזה, אתה או יהודי או לא. אני הוספתי שמוזר לי מאוד שמצד אחד הם מדברים על "יעוד" שהוא משהו מאוד אבסרקטי אבל תולים אותו בגנטיקה פרופר. האם לאדם שנולד לאם שאיננה יהודיה יש "יעוד" שונה מכזה שנולד לאב לא יהודי? הם ציינו שזה לא תלוי בהכרח בגנטיקה ושלשם כך יש גיור.
אז סיפרתי להם את סיפורו של הקולגה השוויצרי שלי שלא היה לו שום קשר לישראל עד שהכיר ילידת באר-שבע שעתידה להיות אשתו. לפני שהתחתנו, היא ביקשה ממנו להתגייר, ולמרות שהוא לא אדם דתי הוא הבטיח שיעשה את זה רק כי זה מאוד חשוב לה. הוא אכן התגייר "אבל מאז הגיור, כבר לפני עשרים ומשהו שנה, לא דרכה כף רגלי בבית בנסת... אה, חוץ מבר המצוה של הבן שלי". האם אדם כזה חולק איתנו יעוד? האם הוא חולק יעוד שונה מילדיו היהודים?
"אז מה את חושבת על צחי ולוסי? באמת עוד לא שיתפת את דעתך" הדודה חשפה אותי.
אמרתי שזה בכלל לא ענייני ושהם צריכים לעשות את מה שטוב להם.
"את רוצה להגיד לי שאם אחותך תכיר בחור ערבי ותכיר אותו להורים... לא יהיה איכפת לך?"
"אם הוא בחור טוב, מתייחס לאחותי בכבוד והם מסתדרים היטב ביניהם... שיהיה להם בהצלחה".
כשהשעה התאחרה וצ'ץ' ואני התקדמנו לכיוון הדלת, התחיל לו סשן איחולים קצר בין ה"שבת שלום" הגנרי ועד לדודי שאיחל לצ'ץ' שיזכה להתארח אצלם בקרוב יחד עם אשתו וזה השיב לו את שביעות רצונו מהברכה ב-"אמן" ואז פנה הדוד אלי בחיוך ואמר "וגם את, בואי לפה עם בן הזוג שלך, שנכיר אותו קצת".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה