טיול שנתי- הסוף

היום השלישי היה מוזר.

המסלול שלנו היום כלל את מצדה, כולם התלוננו שהם היו שם מלנתלפים פעם ורק אני אמרתי מפודחת שמעולם לא ביקרתי שם.. חינה אמרה שהיא ביקרה שם מספיק גם בשבילי....

כשהתחיל המסלול הסתבר שמי שמדריך אותנו היום זאת המורה שלנו שחג'י לא סובלת, אז היא החליטה לעבור לקבוצה של הכיתה השניה ואמרה שמקסימום היא תסתובב עם הג'ינג'ית, והזמינה גם אותנו לעבור.

בהתחלה התלבטנו, ובסופו של דבר חינה והארלם עברו גם, כך שאני ותפוזינה החלטנו להצטרף לכולן בקבוצה השניה, תפוזינה חזרה לקבוצתנו המקורית אחרי מספר דקות.

רוב המסלול הסתובבתי עם חינה והארלם וחלק גם לבד, סתם כי לא ישנתי מספיק ביום שלפני ולא רציתי להיות קראנקי יותר מדי...

כשסיימנו ירדנו את "דרך הנחש". שבהתחלה די בערך ירדתי עם חינה והארלם, אבל כשחינה והארלם התעקבו כי הארלם התבכיינה לה ופחדה להמשיך, עקפתי אותם והמשכתיו.

בהתחלה זה היה מוזר, אבל מנגה התקשרה אלי ודיברנו איזה עשר דקות על דברימים נחמדים.

אח"כ נשארתי באמת לבד, והתחלתי לחשוב על כל מיני דברים.

בד"כ אני מנסה לא להשאר לבד כדי לא לחשוב,ואפילו כשאנשים אומרים לי שזה כיף לחשוב זה נראה לי מוזר.

 אבל הפעם זה היה נחמד.

בסיום המסלול חיכו לנו האוטובוסים, ואותה ילדה- מהשכבה-שלי-שנתקלה-קודם-בארבה-ושלא-המצאתי-לה-כינוי-כי-לא-היה-לי-כח-וגם-עכשיו-אין-לי-כי-ממילא-אני-לא-אכתוב-עליה-יותר-מדי, או בקיצור ד'  חיכתה לי כי היא חשבה שאני ילדה אחרת מהשכבה שמסתבר שיש לנו את אותה החצאית, וגם את אותו הכובע ששתינו קנינו ליד ים המלח, היא התנצלה וציחקקה ואז הציעה לי עוגיה.

אכלתי צ'יפס וקבנוס ואז יצאנו לעוד מיני מסלולון של איזה שעה סה"כ, שביליתיו עם תפוזינה בלבד כי חג'י עדיין הייתה בקבוצה השניה, וחינה והארלם לא יצאו אליו.

המקום שהיינו בו היה מיוחד שכזה, והמורה עשתה עצירה והראתה לנו שגמל הוא הבעל המושלם... רווקה נואשת שכמותה...

דיברתי הרבה עם תפוזינה והגענו למסקנה שזה מצחיק שאומרים קותלי חזיר( ואיך זה שאין קותלי עוף או בקר?)

ש' (אין לי רעיון לכינוי גם בשבילה) סיפרה לנו סיפור חסידי נחמד, ואח"כ גם סיפרה לכל הכיתה. אחרי שדיברנו איתה קצת ונזכרתי שיש לקישוא יומולדת בקרוב היא אמרה שלא נשכח שגם לה יש:

גהה ותפוזינה: "מזל טוב! מתי זה?"

ש': "בתחילת טבת"

גהה: "אה, ואת תיהי בת 16 או 17?"

ש': "אני אהיה בת 17, למה בנות כמה אתן?"

גהה: "אני בת 16 וחצי שכזה"

תפוזינה:" אממ אני בערך 16 ושלושה חודשים"

גהה:~ב-ר' מתגלגלת~ "אה-ה, תפוזינה היא פרגית"

חיחי.

עלינו לאוטובוס ונסענו חזרה לכיוון הבצפר.

שוב עצרנו שמסעדת דרכים של מקודם והפעם אני וחג'י עלינו לקרוסלה שהייתה שם בזמן שכולם אכלו ודיברנו קצת.

זה היה הזוי... או שהסתובבנו יותר מדי חזק.

אח"כ אני גם הצטרפתי לתפוזינה שאכלה שם והארלם וחינה שהיו שם למספר דקות.

ובחזרה לאוטובוס.

שוב הם שמו את הדיסק המוזר הזה ששמו כל הטיול, כולם נדבקו בגללו ל"זוזי שובי" או איכשלא קוראים לזה של דודו טסה, ול"שמש פלשתינאית" של אומן לא ידוע שמזכיר קצת את ההוא ששר "ציירי לך שפם", פתאום כולם שכחו שהם נדבקו גם ל"דוד אוהב אותך"....

וכך הסתיים לו הטיול השנתי הלפני אחרון שלי.

---

הטיול נגמר לו והלכתי עם אבשלי לקנות לי מקלדת חדשה כסופהושחורה שנראית מקצועית שכזו! וויפי לי!!