כל היום הזה היה די סביר.
למרות שהוא היה צריך להיות אפילו הרבה יותר מסביר כי התחלנו שעה שניה והשתחררנו 3 שעות מוקדם יותר, (המורה לביולוגיה טסה לבלגיה לחתונת בנה) ובמקום 3 שעות מתמטיקה ושעה חנ"ג, היה שעתיים מתמטיקה ושעתיים הרצאה.
אכן יום מלבב.
אחרי אחרי ההרצאה, היה אמור להיות לחג'י שעה של סוציולוגיה אבל היא התפלחה, והלכנו שתינו לקניון הסמוך לבית הספר.
הארלם גם הצטרפה אח"כ.
כמו שאמרתי היה יום נחמד.
הדבר היחיד שמנע משלושתינו ללכת הבייתה הוא המבל"ל (המכללה לבטחון לאומי לנוער, למי שכבר הספיק לשכוח).
כשהגיעה השעה התכנסנו בחדר ההרצאות כרגיל.
ההרצאה הייתה המשך של פעם קודמת ולמען האמת היא הייתה די משעממת.
אבל עדיין לא נורא.
לקראת הסוף התחלתי לחשוב על דברים... די הייתי מובכת/מבולבלת/נגעלת מהדברים שחשבתי עליהם, אפילו אל תנסו לנחש על מה זה היה...
אוסף הרגשות הללו גרמו לי להיות קצת מגעילה ליושבות סביבי (חג'י, אם את קוראת את השורה הזאת אז דעי לך שאני ממש מצטערת על זה) וחג'י חשבה שקרה לי משהו. כמובן שלא קרה לי כלום, סתם הייתי מהורהרת/מעורערת.
הילדה הצמחונית שגם במבלל טרחה לבלגן לי את השיער, ואח"כ ציינה "זה נראה כאילו עברתי אונס קבוצתי" זה לא הצחיק אותי אפילו קצת וזה היה אפילו אדיוטי מאוווד להעיר דבר שכזה ולצפות שיצחקו, והיא ציפתה.
המורה הקפיצה אותי ועוד כמה בנות הביתה.
כשהגעתי דיברתי עם אמא שלי בקשר למשהו שמציק לי הרבה זמן ושמצריך פעולה גם מצידה.
והיא, שאף פעם לא יכולה לענות כמו בנאדם, רק ענתה בטון מעצבן/מעוצבן "נו מה את רוצה?", כאילו ממש לא איכפת לה, ועד כמה שאני מכירה אותה זה ממש לא בכאילו.
נפגעתי וכעסתי עד מאוד.
היא זאת שתמיד מתלוננת שאני מתעלמת ממנה ואף פעם לא מדברת איתה (שזה ד"א, אמיתי לחלוטין)...
נכנסתי לגאיה (הכתפור הראשון ברשימות שלי), כתבתי כמה שבאסה לי ושאמא שלי מגעילה, הארלם וחג'י הגיבו לי.
אח"כ גם דיברתי עם חג'י וגינצ באייזיק.
בהתחלה זה היה דברים רגילים ואז כתבתי לחג'י על כמה שאמא שלי מעצבנת.
ואז היה לי רגע של השתפכות מיניאטורית על כמה שביסודי כולן היו נבלות ועכשיו יש לי חברות טובות ואני מוכנה לסבול מהן הרבה כי אני מרגישה שאם אני אעשה משהו לא בסדר אני שוב אמצא את עצמי לבד....
הרגשתי כ"כ מטומטמת שכתבתי את ההשתפכות הזאת, והרגשתי עוד יותר מפגרת כששלחתי אותה.
חג'י אמרה שאני חמודה.
ואני לא יודעת למה, אבל זה גרם לי להיות על סף דמעות ורעידות (אבל זה היה בעיקר כי היה לי קר...).
הלכתי לחדר שלי, ומתחת לפוך אני פרצתי בבערך בכי שכזה
המעצבן הוא שאני אפילו לא ידעתי למה אני בוכה, מה שגרם לי לעוד פרצון של בכי.
כנראה שזה נגרם מיותר מדי רגשות תוך זמן קצר גרמו לשכלי להיות מבולבל יותר מהרגיל.
אח"כ חזרתי לי למחשב והמשכתי לדבר עם גינצ (חג'י הלכה להוציא את כלבה האהוב) שהשיחה בינינו הייתה מבדרת ביותר וגרמה לי להרגיש הרבה יותר טוב, והיא אמרה שזה הדדי כי גם היא הרגישה לא משהו...
*הקטע הנ"ל נכתב ברצינות גמורה, ומתוך מחשבה שבלוג נועד לתעד דברים, טובים ורעים, מצחיקים והזויים וזה בדיוק מה שעשיתי.
הנכם מתבקשים לא להתבדח על חשבוני יותר מדי, ואם כן אז בבקשה לא לידי.
לא.. את חמודה
השבמחקאוי גהה..
השבמחקלכולנו יש ימים כאלה, את יודעת..
ואני דווקא חושב שבכי זה דבר טוב. אני הייתי רוצה לבכות פעם. אבל אני לא בכיתי כבר המון המון המון שנים. ואני לא אתחיל לבכות עכשיו, בגלל שאני רוצה שהבכי הבא שאני אבכה צריך להיות שווה את זה.
ואני לא מוצא דברים ששווים את זה.
אני בנאדם מאושר מדי..
זה טוב,כי זה טוב להיות מאושר. וזה גם לא טוב, בגלל שאז אתה אולי עיוור לדברים אחרים.
יום כמו שלך קרה לי בדיוק אתמול.
ובשלב מסויים פשוט אמרתי "פאק איט" ושכחתי מהכל. לא היה לי איכפת מכלום, רק רציתי להיות מאושר. אני לא יודע אם דרך החיים הזאת היא מה שאת רוצה, אבל גם לבכות זה דבר טוב, זה משחרר הכל.
מה שרציתי להגיד, לפני ההיסחפות הזאת, זה שכל האנשים שעיצבנו/העליבו/גרמו לך להרגיש רע , לאו דווקא ניסו לפגוע בך. אלה היו הרבה דברים קטנים שהצטברו ביחד. אבל הם לא ידעו את זה, הם לא ידעו שהם רק פוגעים יותר.
אף אחד לא ניסה לפגוע בך, ועדיין יש לך חברים וכוווולם מתים עלייך, כמו תמיד!
ויהיה טוב!
גם לי לא היה יום משו טוב. ואני יודעת שאת יודעת כי את ציטטת אותי ועל זה אני מודה לך
השבמחקאל תבכי. זה לא טוב לבריאות..( את חושבת שאני אומרת את זה סתם? אז לא, בכי מוריד את התנגודת ולחץ הדם וגורם לכאבי ראש ולפתיחת עורקים במוח שיכולים לגרום להתעלפות ותרדמת. ישו, אני רואה יותר מידי נשיונל ג’יאוגרפיק...)
יש ימים טובים ויש ימים רעים...:-)
אני מכבדת את ההחלטה שלך לכתוב פה משהו רציני, לשם שינוי, זה משהו שגם אני צריכה לעשות...מיתשהו :-)
א. לא שמעתי שהיא אמרה את זה שמעתי רק את הקטע על הכוכבת רוק יואו איזו סתומה שהיא אמרה כזה דבר..
השבמחקב. היה בהחלט מש-ע-מ-ם
ג. זה בסיידר העיקר שהוצאת את זה מהמערכת
חוצמזה שזה בטח הורמונים חביבתי :mrgreen:
ובאתי לכתוב גם שלא התפלחתי מסוציו אלא פשוט התבטל אבל בעצם אם אני לא אגיד אני יוצאת יותר מגניבה XD