זה לא שלי...

נגמר המבל"ל.

בד"כ כמה בנות נוסעות יחד עם המורָה, אבל הפעם מסיבה כלשהי, נסעתי רק אני.

נכנסתי למושב האחורי של האוטו והנחתי לידי את המעיל שלי. 

הקשבתי משועממת לשיחה שהיא ניהלה בפלאפון עם מישהי שנדמה לי שקוראים לה שני.

כשהיא סיימה לדבר, היא שאלה אותי קצת על מה דעתי על מה שהיה היום, ודיברתי איתה קצת על העבודה שאני אולי אעשה, שבנתיים לא ברור הנושא שלה.

כשירדתי מהאוטו, הסתבכתי קצת לצאת בגלל כמה בקבוקים שהיו שם, והושטתי את ידי באופן אקראי לכיוון מעילי.

אמרתי למורה שלום והודתי לה על הטרמפ, והתחלתי ללכת.

אחרי כמה פסיעות, שסידרתי את התיק על הגב, ואחזתי קצת יותר בחוזקה את המעיל, נגלה לעיני באופן טבעי הצד הפנימי של המעיל, שנראה שונה מהרגיל.

הצד הפנימי של המעיל שלי הוא בצבע שחור, אך הפעם לחצי מהמעיל היה צד פנימי שחור, ולחצי היה צד פנימי חום משובץ כזה.

פתאום גם שמתי לב שהמעיל נראה לי קצת ארוך מהרגיל.

ואז הפרשיה נפתרה.

אני מחזיקה שני מעילים שונים, שאחד מהם אני כלל לא מזהה!

למזלי המורה הספיקה לנסוע רק כמה מטרים ואז נאלצה לעצור בגלל רמזור.

האצתי לכיוונה, דפקתי על החלון, ואמרתי כולי מחוייכת ומובכת "המורה? אמממ בטעות לקחתי לך את זה.." היא גלגלה עיניים, אמרה תודה ונסעה משם.