נראה לי שזה קורה כשיורד לו הליל, ושאנשים מתחילים לפהק לעיתים קרובות יותר. אז, נופלת עלי תחושה מעצבנת כזאת.
משהו... שכ"כ בא לי לכתוב אבל בחיים אני לא אוכל לבטא, משהו שאני ארגיש מטומטמת שאני כותבת אותו לאור העובדה שאני יודעת שמכרים רבים מעבירים עיניהם על הכתוב. חוץ מזה שאני עוד בעצמי מתוסבכת בזה...
זה מסוג הדברים האלו, שכשנאכס, אז אני חושבת על תיאוריית "שקית האינפוזיה" (אם כבר כתבתי פעם את התיאוריה הזאת, עמכם הסליחה) שאומרת כך:
הגוף שלנו הוא כמו שקית אינפוזיה, וזה תלוי מה אתה שם בתוכו. המח שלנו מייצר הורמונים, ועוד כל מיני חומרים שאחראיים על הדברים שאנחנו מרגישים. גם הרגשות הכי חזקים שלנו נובעים מאיזשהו חומר שהמח מייצר, ככה שבעצם כל מה שאנחנו מרגישים זה בדיוק כמו סמים- אם היינו יכולים להזריק סרוטונין לגולגולת אז תיאורתית היינו אנשים הרבה יותר שמחים.
הבעיה היא שכשאתה מבואס ורע לך, אז יש לך את הזמן לחשוב על התיאוריה הזאת ולהגיע למסקנה שהחיים מבאסים ומבוססים על סמים. אבל כשאתה שמח, כשהמחשבה הזאת רק מנסה להתגנב לתודעה, היא נחסמת מיידית ע"י מחשבה אחרת שמודיעה שסה"כ אתה נהנה עכשיו, אז אין לך זמן או כח לבאס את עצמך, יהיה לך כ"כ זמן אח"כ. ולי יש הרבה...
ככה אני מוצאת את עצמי במצבי רוח משתנים ללא הרף ובמהירות.
אז האסטרולוגים יגידו שזה בגלל שאני בת מזל סרטן.
הקקות יגידו שזה בגלל שאני שייכת למין הנשי, הידוע במצבי רוח המשתנים בהתאם למיקומן באותו החודש.
המוזרים יגידו שזה בגלל שאני "בגיל שכזה".
והחברות שלי בטוח יגידו "אל תיהי טיפשה"..... אז יש לי רגשי נחיתות.. ובצדק!
אולי חלק מהם צודקים, אולי אפילו כולם צודקים, אבל לי נראה, שאני סתם בנאדם מתוסבך, עם בעיות, ושלא יודע מה הוא רוצה מעצמו, והפוסט הזה הוא דוגמה לכך- כתבתי אותו למרות שאני יודעת שזה יגרור תגובות מוזרות ותמוהות מצד חברותי הקוראות, ומצד עצמי שאני אקרא את זה עוד כמה חודשים ואצחק על כמה שהייתי טיפשה אבל אני אדע שאני עדיין כזאת...
סעמק.
את לא טיפשה, כולם חותכים ורידים ואת רק מתעצבת לעיתים, את אדם שפוי מאוד.
השבמחקמתוסבכותבעלותרגשינחיתות רולֶז P:
השבמחק[תראו, השקעתי בניקוד].
ועכשיו נכניס את זה ל"הדבר הסודי ביותר שהסכמנו לא להפיץ" ואז כל פעם כשתרצי להתאבד אז תזכרי שזה שם ותגידי פאק עכשיו יגידו שידעו שזה יקרה מההתחלה וזיבולים ותעשי לנו דווקא
השבמחק~הסוף!~ ^^
(הכל מודגש כדי להבליט את הסיום)