הגענו למקום כזה עם מלא מים (ולא, זה לא היה הים...), ומולנו היו מלא ספינות.
הוא שתק, והוציא מאיפשהו סירות קטנות מנייר או פלסטיק, הדליק נפצים שם על הסירה ונתן לסירה הקטנה דחיפה.
לקחתי גם נפצים וסירות, והתחלתי לעשות בדיוק כמוהו.
מקץ דקה, נשמע קול פיצוץ עז- הסירה עם הנפץ שהוא השיט, פגעו בספינה, התפצצו והטביעו אותה.
קולות של סירנות נשמעו, ושוטרים התנפלו עליו, והוא עדיין שתק. גם עלי שוטרים החלו להתנפל, אך בניגוד אליו, התנגדתי, וניסיתי להסביר להם שרק הסירות שלו פגעו בספינה.
נדמה לי שהם גם ויתרו על משפט, וישר ניסו להשליך אותי לכלא. בתא הראשון שהם ניסו להשליך אותי אליו, היה כבר מישהו, שפער עיניים די גדולות שראה אותי. נבהלתי, הייתי בטוחה שהוא יאנוס אותי.
בסוף העבירו אותי לתא אחר, שבו היה מישהו יותר מבוגר שהיה נראה יותר נחמד מקודמו.
אני קופצת כמה קטעים קדימה כי אני לא זוכרת את הדברים בדיוק, אבל הגיע השלב שהגעתי לבצפר, וכשיום הלימודים נגמר רציתי לשוב הביתה אבל נזכרתי בעצב שעלי לשוב לתא שלי בכלא...
10 בבוקר.
וואו... איזה חלום מוזר זה היה!
צהריים.
אז נכון שזאת שבת, ונכון שהיא כבר פחות חשובה לי מתמיד, ונכון שרוב השכנים שלי חילונים, אבל זאת לא סיבה לקדוח כל היום בקירות!
הם קדחו במשך שעות... זה היה מעצבן, אך עוד איכשהו נסבל.
אחה"צ, סתם בלבלתי לקישוא על כמה שהיא מטומטמת, ופוסטמה, והיא ניסתה להחזיר לי משלה, אבל לא כ"כ הלך לה.
לאחר כשעה של שינה, מורדוך העירה אותי עם הידיעה ש" קישוא נעלה את אבא בשירותים, והדלת לא נפתחת"
לאחר כמה ניסיונות כושלים, פשוט העברתי לאבשלי את המפתח מהצד של הדלת (זאת דלת זזה), והוא פתח את הדלת.
מטומטמת או לא מטומטמת...?
לשם גיוון, השכנים זנחו את המקדחה לטובת פטישים...
גהה: "אני לא יודעת מאיפה השכנים החדשים האלה הגיעו, אבל לקדוח ולדפוק עם פטישים כל היום, זאת בהחלט לא דרך טובה להתיידד עם השכנים..."
אמא: "זה לא השכנים החדשים.. זה השכנים מלמעלה.. נראה לי שזה איזה זוג מבוגר או משהו..."
הזוי....
חבל שלי אין חלומות יפים כאלה..
השבמחקאה, ורק שתדעי לך שאני כבר לא אוהבת אותך ויותר אני לא אפנטז עליך בלילות!! (הה!! אמרתי את זה!!)
טוב, שיהיה לך שבוע טוב חיים יפים ובהצלחה במבחן בספרות מחר..
TC2