יום רביעי, 9 במרץ 2005

ספאנק!

החלטתי שבא לי לפרט קצת על מה שעשינו- אני וקרפלך בסנטר.


הסתובבנו לנו קצת בניסיון למצוא לקרפלך סרפן.


עברנו ליד חנות הפריקים/גותים.


שכנעתי את קרפלך להכנס איתי פנימה כי שמעתי שירים של רד הוט צקילי פפרז בוקעים ממנה.


דווקא היה שיר טוב, אז כדי שלא נראה פטתיות וסתם שיהיה לנו מה לעשות בנתיים, הזלנו ריר על הפושטרים של קורט קוביין (יאמי!)



בדרך מצאנו חנות כזאת שהיה בה המון פריטים לפורים, אז נכנסנו לראות מה יש לחנות להציע.


היה שם שוט!! כן, כן שוט!!! ראו שהוא לא משהו שווה כזה, אבל מצד שני הוא היה מספיק אמיתי בשביל שאני אנופף בו ויעשה איתו רעשים (נכון רעש של שוט זה מגניייב?). רק בכוח לא הבאתי לקרפלך כמה ספנקים... וגם בגלל שזה היה נראה קצת כואב (מאוד) והיא הייתה הורגת אותי..



המשכנו להסתובב.


קרפלך מצאה באיזו חנות שמלת קשירה ורודה שנראית מאוד קיצית ואוורירית והיא החליטה לנסות אותה. הבאסה היה שהיא לא יצאה איתה מחוץ לחדר הלבשה ולכן גם לא יכלתי לצלם אותה.. באסה.



החנות הייתה ממוקמת ליד התצוגה של הפסנתרים. ונכנסנו לשם מוכנות להרגשה הקקית שתאפוף אותנו.


היא קצת התבאסה שלא היו שם ספרי תווים לפסנתר שהיא רצתה, ואני הייתי שקועה בים הספרים שהיו לגיטרה.


אח"כ עברנו להסתכל על הפסנתרים עצמם ועל המחירים שלהם (היו שם פסנתרים ב200.000 ש"ח!!), וניסיונותי לשכנע את קרפלך לנגן עלו בתוהו.


ירדנו למטה- לתצוגת הגיטרות.


דאמט!! אני רוצה חשמלית! וגם אקוסטית!!


למה אני לא יודעת לנגן נורמלי? למה?!!?!?!? ~מספיק לרגשי נחיתות~


המשכנו עוד יותר למטה- לקומה של הפסנתרים הממוחשבים.


ישנו אולי חצי שעה וניגנו על פסנתר שעושה קולות של סקסופון וחצוצרה וגיטרה והמוןן דברים.


היה שם גם עוגב כזה אז ניגנתי את הדבר הזה שתמיד שומעים בבייסבול.



המשכנו להסתובב.


קרפלך מצאה איזה משהו חביב כזה, ולקחה מידה 38 ממנו. המוכרת הסתכלה עליה ואמרה לה שהיא צריכה 36... נחמדה!


היא אמרה לי גם לקחת את אותו הדבר בצבע אחר, לקחתי אבל בסוף לא לבשתי את זה כי זה היה מכוער... וסתם כי הסתבכתי עם זה (אני בד"כ מסתבכת עם ללבוש בגדים... ).


הסתובבנו עוד 5 דקות ויצאנו, אך לפנ זה קרפלך קנתה לה מגנום כזה או טילון או משהו מגעיל ושוקולדי כזה, ואני קניתי סוכריית סודה ענקית/סוכרית בוגלה/ סוכריה שעושה דם מהלשון (בחרו אחד מהאפשרויות).


אח"כ סתם חיכיתי איתה עד שהאוטובוס שלה יגיע....







נזכרתי במשהו מפגר וקצת לא קשור!


בשיעור תעבורה, המורה ביקש לכתוב את הדברים שהוא אומר. וכמה ילדות התעצבנו עליו כי החומר כתוב כבר בספר.


המורה אמר משהו שנראה היה כי מטרתו היא להעמיד אותן על טעותן, וזה גם היה נשמע כמו התחלה של משפט חכם מאוד (אבל זה לא!!)


המורה: "תגידי, לאפיפיור, מותר להתחתן?"


נציגת התלמידות הכעוסות: ~בבלבול מה~ "לא"


המורה: ~שתיקה~



גהה וקרפלך מסתכלות אחת על השניה "זהו?!"

8 תגובות:

  1. יש מצב שאני אוכל אקבל "לקסיקון שמות"? אני הולך לאיבוד עם כל הקרפלכיות והשבושיות והכל...

    השבמחק
  2. יווווו איזה כיף היה לכן בסנטר! אני מתה ללכת לשם כבר הרבה זמן אבל בסוף זה אף פעם לא יוצא- אני מתה על חנויות מוסיקה! אני יכולה לבלות שם את כל היום רק מלהסתכל! פעם הבאה תקראו לי... חיחי ;)

    השבמחק
  3. קרפלך, איי גאס...9 במרץ 2005 בשעה 18:14

    רצית לצלם אותי???

    ביצ’

    השבמחק
  4. אני שמח שנהנית!! ואני מת על הסנטר זה םשוט חוויה לשמה. ואם את מביאה לו לקסקיון שמות אני רוצה גם אחד.
    ןתגידי איך בביולוגיה?

    השבמחק
  5. תלוי איזה חומר.
    גוף האדם זה פסדר כזה, אקולוגיה גם.
    התא זה חומר משעמם תחת...

    השבמחק
  6. אז עכשיו אני מקשר כינויים לפרצופים, יופי. זאת בקשה מוגזמת מדי לבקש גם לקשר כינויים לשמות (מכיוון שאני יודע את השמות, אך לא מקשר אותם לפרצופים או כינויים). אויש, הסתבכתי פה לגמרי. מקווה שתביני את הכוונה

    השבמחק