יום ראשון, 3 ביולי 2005

גלים

שקט.


כולם ישנים בבית חוץ ממני ואחותי, והיא נמצאת בכלל בחדר אחר.


אני יושבת לי ליד שולחן האוכל ומנסה לפתור תשבץ הגיון.


אני שומעת את צעדיה באים לכיווני, אך לא יחסתי לכך משמעות מיוחדת.


היא נעמדה כמה מטרים מולי, כשבידה האחת היא אוחזת גליל נייר טואלט ליד אוזנה, ועל פניה נסוכה הבעה ספק חולמנית ספק פסיכוטית.


"יווו אני שומעת את הים!!"




(הערה: זה לא חשוב או משהו, סתם הייתי חייבת לתעד את הטמטום שרץ במשפחתי).

4 תגובות:

  1. חחח אוקי... נחמד... מוזמנת -קרי-

    השבמחק
  2. אוקיי, זה אומר שאת חיה במשפחה נורמלית.... אצל כולם יש דברים כאלה....

    השבמחק
  3. לפחות אפעם לא משעמם ^^
    (ויש לך משפחה חמודה!)
    יולי שמח לך ^^

    השבמחק
  4. בכל דבר שמסוכך על האוזן אפשר לשמוע את הים.. :-)

    השבמחק