פרוצה ז"ל

היא חיה כבר הרבה זמן, אבל אצלי היא הייתה מסביבות תחילת אפריל. (תיעוד ראשון לגביה אצלי היה באחד באפריל השנה)

תקופה חשובה בחיי מסיבות שונות ומשונות.

בהתחלה, עוד אצל חג'י היא חלקה את כלובהּ עם עוד אוגר שמינו נשאר בגדר תעלומה, אך בגלל תקיפותו לגבי הפרוצה, הייתי אומרת שהוא זכר. אכן, בחייה הקצרים היא הספיקה לעבור התעללויות.

היא שרדה אצלי גם כשלא החלפתי לה נסורת והיא בעצם חיה בחרא של עצמה, גם כששכחתי למלא לה מים והיא כירסמה את הקש של המתקן שלה בעצבנות, גם כשלא האכלתי אותה במשך תקופה ארוכה ואז עד שזה קרה, היא התנפלה על האוכל כמו סומלי.

היא שרדה את כל הדברים הנ"ל כשמנגד, בערך בחודש אחרון לחייה האוגרים של אחותי חיו במצב הרבה יותר טוב (או כמו שבן דודי הגדיר זאת "האוגרים של מורדוך חיים בסביון, ושלך בבני ברק") שהתבטא בעצם באספקת אוכל ומים שוטפת, אי התעללות, ונסורת נקיה.

אבל זה נגמר.

אתמול בלילה יצאתי למרפסת שהייתה למשכנה מאז שצבעו אצלנו, כדי לראות מה איתה, והיא נראתה מוזר.

היא הייתה רזה והתקשתה בהליכה. זה היה נראה חשוד, אך חשבתי שניתן לפתור זאת בכמות הגונה של מזון, וכך גם עשיתי.

היום בצהריים היא כבר בקושי הלכה ובעיקר צלעה או התגלגלה במקום, היא הפכה לרזה יותר והתנשמה בכבדות.

עד הערב היה יותר מברור שהיא גוססת. המשכתי להאכיל אותה בתקווה שזה יעזור...

כל זה לא שינה.

הלילה ניסיתי בעצתה של בוגי לדחוף לה מים בכוח לגרון, ובדרך שמתי לב שחצי מהשן שלה שבורה, ויכול להיות שהיא בלעה אותה וזה מה שגרם לה להגיע למצב תת תזונה.

תוך כדי ניסיון היא נרטבה ונאלצתי לנגב אותה, עד שגיליתי שמהגוף הכחוש שאני מחזיקה ביד מתחילים לעלות עלי המוני חרקים קטנטנים. הלכתי לשטוף ידיים כמובן, אבל עד שחזרתי לנסות לנגב אותה שוב, היא כבר לא הייתה בין החיים...

פרוצה ז"ל.

 

12.2004-30.08.05

 

 

עריכה:

לקחתי חלוק נחל אחד מלמטה וכתבתי עליו בגדול "פ"נ פרוצה 12.2004- 30.08.05" קברתי אותה עם אחיות שלי כעדות, והנחתי את המצבה.

תם ונשלם.