יום שני, 26 בדצמבר 2005

חנוכיה קטלנית.

הסיפור קרה לפני כעשור, בדיוק בתקופה הזו של השנה. תקופה הקרויה בפי היהודים שבשושן הבירה "חנוכה".


אבא בא להדליק את הנרות בחנוכיה, שנחה כתמיד על השולחן בסלון. רק שאמא החליטה שהיא רוצה להיות יהודיה טובה המפרסמת את הניסים ברבים, ועל כן היא הציעה שנדליק את החנוכיה על אדן החלון.


הצעה תמימה שנועדה ללמד את אחיותי הפעוטות ואותי על מהות החג ועל כמה שחשוב לפרסם את הנס.


קיבלנו כולנו את ההצעה, וניגשנו להדליק את הנרות. מקץ כמה שניות, תריסי הפלסטיק שהיו קרובים לאותה חנוכיה דולקת, עלו באש.


וכך, בעזרת דעה תמימה וחנוכיה בוערת, הצתנו תריסים.




הסיפור קרה לפני כשלוש שנים, בדיוק בתקופה זו של השנה. תקופה הקרויה בפי היהודים שבקדש ברנע "חנוכה.


אבא בא להדליק את הנרות בחנוכיה, שנחה כתמיד על השולחן במטבח. רק שאמא החליטה שהיא רוצה להיות יהודיה טובה המפרסמת את הניסים ברבים, ועל כן היא הציעה שנדליק את החנוכיה על אדן החלון.


הצעה תמימה שנועדה ללמד את אחיותי המתבגרות ואותי על מהות החג ועל כמה שחשוב לפרסם את הנס.


קיבלנו כולנו את ההצעה, וניגשנו להדליק את הנרות. מקץ כשלושים דקות, קול נפץ עז נשמע, ובחלון שמאחורי החנוכיה נפער חור כעור.


וכך, בעזרת דעה תמימה וחנוכיה בוערת, פיצלחנו חלון. 



2 תגובות:

  1. אכן, חנכה זה חג של ניסים ונפלאות.

    (*מתלהבת שהיא ראתה אותך בראש הרשימה של "עודכנו לאחרונה" *)

    השבמחק
  2. פחחחח נו אבל מה את רוצה!
    ככה זה שהדעה ה"תמימה" הפרטית שלך מצטרפת לדעות התמימות של המשפחה שלך XDD
    אושר גדול DDD:

    השבמחק