היה בשישי, אבל עוד מבחנים לא אפשרו לי לכתוב.
בסה"כ היה טוב יותר משציפיתי. לא הייתה לי בעיות עם האוכל כי הלכתי על בטוח, ומה שכבר העזתי לנסות היה טעים. בתחום האנשים הופתעתי לגלות שגם המשפחה היותר מורחבת שלו פתוחה מאוד וחמודה מעבר למה ששיערתי. נושאי השיחה היו מעניינים, והחתולים- איציק מיציק דורש הצומי והליטופים (שמפגן המוחטות שניתזו ממנו לכל עבר היה מרשים) וסיסי המגניבה שחשבה שאבהל מהנשיכות שלה רק הוסיפו למצב רוח.
לפני שהלכנו הסבא והסבתא שלו אמרו כל אחד בהזדמנויות שונות ועל דעת עצמו שהם מקווים שזאת לא הפעם האחרונה שהם רואים אותי כאן. אני יודעת שזה דבר שמנומס להגיד והכל, אבל הדברים נשמעו כנים.
הכי אני מרוצה מהעובדה שכל זה קרה בלי שהפכתי לעציץ זעוף פנים בכלל.
אולי אני סתם מתלהבת יותר מדי, אבל באמת שנהנתי.
(אז אל תנסו להרוס לי, יא קקות).
מי מנסה להרוס?
השבמחקהעיקר שאת מאושרת
את פורחת!
השבמחקאחח הפגישות הראשוניות עם המשפחה של החבר.
השבמחקכה מלחיץ..
אם הייתה דרך לדלג עליהן הייתי עושה זאת בשמחה..
מצד שני אם אני כבר בת 25 ואין לי חבר לדלג איתו על דברים כאלו המצב כנראה באמת לא טוב.
תהני חמודה מהחבר ומאהבה. אהבה של הגיל שלך הכי מתוקה
( אני מתגעגעת לשלי )
אבל מה עם גאטה, החתולה קשישה בעלת הכרס הנפולה? היא מוחאת על אי-אזכורה בפוסט חביב זה :]
השבמחק