חבר, עבודה, חברות, צבא.

אתמול היה יום עמוס חוויות.

זה התחיל בחלום מוזר שבו אמא שלי התוודתה בפני שהיא בוגדת עם אבא שלי ושבעצם היא אוהבת את מאיה בוסקילה והתעוררות בבעתה בגלל שחשבתי שהתעוררתי מאוחר מדי (ובגלל שאמא שלי אוהבת את מאיה בוסקילה).

התארגנתי ויצאתי להליכה של שעה וחצי עד שכבר הייתי ממש קרובה וראיתי את החבר שלי שהגיע לכיווני. הלכנו אליו הביתה והיינו בחדר שלו בערך שעתיים.

כשהגיע הזמן (ממזמן בא הזמן) יצאנו כל המשפוחע שלו אל הסב והסבתא הסופר חמודים שלו. היה אוכל, ליקר לימונצ'לו והקשבתי לשיחות על ספרי שואה. כשסיימנו התיישבנו על הספה ליד שולחן עם הרבה עוגות כשמבחוץ שמענו שכנה בוכרית שמדברת בקולי קולות. לי לא התחשק לאכול מתוק וסבתא שלו כנראה חשבה שזה יהיה בעייתי, כי היא מסוג האנשים שמניחים אוכל על השולחן ולא מכריחים, מי שרוצה יקח. אני לעומתה דווקא חשתי להפך, במיוחד לאור העובדה שאצלי בבית להורים שלי יש נטיה לדחוף לי אוכל בכוח, ואבא שלי טורח להזכיר לי פעמים רבות שהוא לא רוצה שאני אדרדר לתת תזונה ומנסה להפחיד אותי בכך שאם זה יקרה יאכילו אותי דרך הוריד. עם מחטים והכל.

בהזדמנות זו יצא לי גם סוף-סוף למנות את כל (או לפחות רוב) המוצאים שהחבר שלי משתייך אליהם- יש תשעה כאלה.

כשעברנו לדבר עלי והסבא שלו הבין שאני חצי בוכרית, הוא סימן באגודלו לעבר החלון שאל בציפייה של יחנע " אז את מבינה מה השכנה אומרת?". אם מישהו מהמשפחה היה טורח ללמד אותי את השפה, הייתי עושה באותו היום את הצעד הראשון בדרכי להיות מרגלת מוכשרת.

מאוחר יותר החלטנו לצאת לטיול בסביבה, כשגילינו שממש חם בחוץ, החלטנו לשבת על ספסל בפארק מוצל שליד ביתו. שם הוא קרא משהו שכתבתי לו ודיברנו על דברים בסיסיים ביחסים שלנו ובכלל. מאוד היה לי חשוב לדבר איתו על הדברים הללו.

כשהשמש התחילה להתעייף, המשכנו בטיולנו וחזרנו לביתו כשכבר כמעט היה מוצאי שבת, ואז כל המשפחה הקפיצה אותי והסתובבה בעצמה בקניון שבו אני עובדת. הודתי להם על ההסעה ועל השבת הנעימה שביליתי בחברתם.

כשנגמרה לי המשמרת לקחתי אוטובוס לביתי, שם אכלתי, חפפתי והתארגנתי ליציאה. כשהייתי מוכנה מנגה והארלם באו לאסוף אותי. כשהגענו כולן כבר היו שם, ובגלל שבעצם חיכו רק לי, עברנו מיד להחלפת פיג'מות ולטקס קבלת מתנות.

כל האירוע התבסס על כך שהשנה כולנו היינו עצלניות מכדי לתת מתנות אחת לשניה ביומולדת, ולכן עכשיו החלטנו על מסיבת בנות שכזו שבה כל אחת תקבל מתנה קטנה בשם כולנו.

*קרפלך קיבלה חולצה של גאנס אנד מוסס והתלהבה מאוד (בניתי על המתנה הזו בשבילה כבר חודשים).

*חינה קיבלה ספל שהוא גם מקציף קפה וכבר פינטזה על כל הקפה שתוכל לשתות איתו.

*חג'י קיבלה דיסק עם כל השירים מתוך בריג'ט ג'ונס וקצת התבאסה מזה כי מסתבר שיש לה את כל השירים האלה גם ככה.

*הארלם קיבלה שעון מעורר פרוותי בעל דוגמא מנומרת ואוזניים וחשבה שזה מכוער ומקסים כאחד.

*תפוזינה קיבלה מראה כדי שתראה כמה היא יפה ומקסימה ושתפסיק להמעיט בערכה, והיא בכל זאת חושבת שמתנה כזו לא מגיעה לה.

*בוגי קיבלה מנגה של בליץ' ונראה לי שאהבה את זה, אפילו שהיא הביאה לי מנגה של אינויאשה ביומולדת אז זה לא מקורי.

*מנגה קיבלה שיחון עברי-יפני וחוברת תשבצים והיא מיד שקעה בקריאה.

*אוזה לא קיבלה כלום כי באשכרה הבאנו לה מתנה ביומולדת שלה, ועוד משהו נורמלי כזה ומגניב.

*אני קיבלתי גשר לגיטרה ושייקר לאלכוהול!!! איזה כיף לי ומגניב לי! =)

מצד שני, הארלם חילקה לנו מזכרות קטנות מלונדון. קיבלתי מחזיק מפתחות עם תאריך הלידה שלי (מי ידע שביל קוסבי, יוליוס קיסר ואנוכי נולדנו באותו יום?) תוך כדי שחן מפרשתי לי מילים קשות שכתובות שם. חג'י קיבלה איזה משהו חמוד בגלל שבאותו יום היה לה יומולדת. כל השאר קיבלו דברים חמודים אחרים כמו פסלונים של גיבורים סקוטיים, עט בצורת חץ, את חפירה מיניאטורי ועוד כל מיני שטויות.

אחרי המתנות התחלנו לראות סרט שאמור להיות צ'יק פליק, אבל מסתבר שהוא מדבר על איזה פקיסטני אחד שגר בסקוטלנד ויש לו מבטא מוזר שהתאהב בסקוטית בלונדינית ושטוחה אחת עם מבטא מוזר, וזו אהבה בלתי אפשרית מבחינת שניהם ובלה בלה בלה. בסרט היו כמה סצינות מין שהביכו את כולנו (בערך). העצוב הוא שהסרט המחורבן והפתטי הזה הוקדש לאיזה מישהו שמת. איזה באסה לו.

תוך כדי הסרט כולם זללו בן אנד ג'ריז בארבעה טעמים שונים. אני לא נגעתי בזה כי לא התחשק לי, לא היה לי מצברוח, וכמעט כל הטעמים הכילו אגוזים.

דיברנו קצת, עשינו שטויות, ניגנתי בגיטרה החשמלית של אח של אוזה ומנגה והרגשתי שאין לי כשרון בכלל ואז עשינו מסכות. היה סוג אחד שרק אוזה, חג'י וחינה עשו. כשראיתי את חינה אמרתי לה שזה נראה כאילו מישהו התעטש עליה. כל השאר השתמשו או במסכת בוץ שחינה נידבה, או במשהו כחול ומלונדון שהארלם נידבה. אני השתמשתי בכחולה שנהפכה לנוקשה ומציקה על הפנים. נשארנו עם הקקה הזה במשך כרבע שעה שבמהלכה גם הצטלמנו. מה שהפתיע אותי הוא שכששטפתי אותה נוכחתי לדעת שעור הפנים שלי נהיה חלק ונעימי כזה.

איפשהו בהמשך כשכבר הייתי עייפה ולא ממש עקבתי אחרי מה שקורה, התחלנו לראות עוד סרט. כל מה שאני זוכרת ממנו הוא שמישהי החליקה על הקרח, נפלה ושברה את הרגל. ואז נרדמתי. פרצי צחוק זכורים לי במעורפל ואת חינה הרעבה שהחליטה ללכת עם עוד מישהי לקנות לחמניות. כשבוגי העירה אותי לבסוף, נשארנו רק היא, אני והארלם (וכמובן שאוזה שכנראה עלתה לישון ומנגה שהתכוננה ללכת לבסיס שלה). 

חזרתי הביתה יחד עם הארלם, ולפני שנרדמתי מרחתי בן גיי על התחת כי נתפסו לי השרירים.

ובלי שום קשר, כשישנתי הצבא התקשר אלי ונתתי את אישורי לכך שישלחו לי איזשהו זימון למסלול/פרוייקט לוטם. נראה מה יהיה עם זה.

אז היה לי כיף, נהנתי מאוד, וכתבתי הכל בצורה מסריחה. וויפי!