מכירים את זה שאתם נכנסים לחנות בגדים, מלקטים מן המדפים כמה פיסות סמרטוטיות המוצאות חן בעיניכם אך נפלו פניכם
כשקרבתם לתא ההלבשה וגיליתם שבעצם מדובר במטר על מטר נטול מראה ובמקום דלת הגונה ומוצקה תלויה לכם מפית דקיקה ושקופה על עמוד אופקי שפתאום נראה לכם הרבה פחות יציב ממה שהוא באמת?
אז כן, אני מכירה וזה מעצבן אותי נורא.
איך אפשר להתערטל בלב שקט בתנאים כאלו? ובמיוחד שרוב התאים העלובים הללו משמשים גם כמסדרון בין החנות למחסן ולכן העובדים במקום עוברים בו חופשי ללא רגשות אשם.
אך מכל הפגעים הנזכרים, הדבר הגרוע ביותר ללא ספק הוא התופעה של הוילון שנתקע באמצע, משמע שהבד נמצא בין שני פתחים שאמנם לא נראים עבים במיוחד, אבל כל מי שעובר מול התא שלכם יוכל לראות אתכם לבושים בבגדי יום ההולדת שלכם, במידה ותרגישו מספיק בנח. העניין הוא, שעד כמה שהם נראים תמימים והמנטרה "אף אחד לא רואה, לאף אחד לא איכפת" חוזרת על עצמה, כך אתם יודעים שזה לא נכון, כי בדיוק לפני רגע, כשחיפשתם מקום פנוי, עברתם תא תא והצצתם דרך החריצים. ובדרך ראיתם כמה זקנות מדובללות בתחתונים פרחוניים או פרחות בחזיות בצבעים עליזים.
חולצת טישרת הכי פשוטה וגינס
השבמחקזה כל מה שצריך.
לקנות בגדים זה קקי.
השבמחקיש לך איזשהי הצעה לפתרון או הארה בנושא?
השבמחקאני אוהב פרחות בחזיות בצבעים עליזים
השבמחקפעם חיכיתי לכמה ידידות שלי בחנות של הלבשה תחתונה לנשים... ועמדתי שם מול תאי ההלבשה האלה. ואז כל מני נשים התלוננו למוכרת שעומד שם איזה בחור....
השבמחקאהה זה שטויות, בטירונות את מתלבשת בלי מראה בלי מתלים בלי כלום, במקרה הטוב על רצפה, במקרה הרע על חולות ואבנים {כמוני..}
השבמחק