עלילותי עם הפריקונית.

כעבר כבר חודש מאז התחלתי ללמוד. חודש שלם. רק חודש שלם. סעמק, הייתי בטוחה שעבר יותר! (טכנית עברו כבר חודש ויומיים, אבל מי סופר?). עכשיו בעצם נשארו לי עוד שבע עשרה חודשים עד שאסיים ללמוד, עד שאתגייס. מדכא לדעת שאפילו אחותי תתחיל בשירות שלה לפני, ואפילו היא תסיים כבר מחצית ממנו. שירות לאומי זה קצר.

בימים האחרונים ממש התחברתי עם הפריקונית. היא כל הזמן מכנה אותי "דוסית" ואני מכנה אותה "פריקונית" ומיד אחר כך מוסיפה "לכי תחתכי ורידים, לכי למפגשי ישראבלוג, לכי לגג בעזריאלי!". היא תמיד נעלבת.

בכלל, היו לנו המון קטעים יחד, אפילו היה איזה יום שדיברנו בשיעור חוזק חומרים, וכשהייתה הפסקה בין שני שיעורים, אחת הבנות שישבה בסמוך ציינה שדיברנו הרבה בשיעור ושזה מפריע לה להתרכז ולכן היא מבקשת שנהיה בשקט בהמשך. בתחילת השיעור השני באמת נזהרתי בהתחלה והשתקתי את הסובבות אותי, אבל בשלב מסויים כשכבר פחות נזהרתי, אני והפריקונית דיברנו חופשי. כנראה שזה גם נמשך זמן רב לאור העובדה שהילדה שקודם ביקשה יפה שנהיה בשקט, צרחה עלינו לפתע "תפסיקו כבר לחפור!!!!1$#" המורה שלנו, בעלת הקול וסגנון הדיבור המונוטני שמזכיר קצת את המוכרים של ערוץ הקניות הוסיפה "ק' צודקת לחלוטין, בפעם הבאה שהחבורה שם תדבר, היא פשוט תעוף מהשיעור ללא אזהרה מוקדמת". כשדיברנו על זה מאוחר יותר, הפריקונית נשמעה משועשעת מכל העניין, ואני נשארתי מבוהלת, מתגובתה שהייתה כל כך מחוץ לכחול. נו, אבל זאת לא חכמה, אני ממש חננה בקטעים האלה.

 

עוד קטע משונה ארע באמצע שיעור כלשהו כשהייתי צריכה להעתיק משהו מהלוח. אני, שנורא השתדלתי לדייק, לקחתי סרגל ועפרון והתרכזתי בשרטוטי תוך כדי שרבוב לשון מחוץ לפי, כיאה לאדם מרוכז. הפריקונית שלא שמה לב לכך, שלחה את ידה  לקלמר שלי כדי לקחת ממנו משהו, אלא שעשתה זאת קרוב מדי לפני. היא הביטה בי ושאלה מופתעת "את כרגע ליקקת אותי?" מרוב בושה כנראה שהאדמתי קצת וצחקתי במבוכה, היא הצטרפה אלי. אולי מיותר לציין, אבל זה היה מוזר.