יום שלישי, 28 בנובמבר 2006

אלה דברים שאותי מרגיזים.

סתם רשימה של דברים שעלתה במוחי בזמן האחרון. יש לציין כי הרשימה חלקית בלבד מטעמי עצבנות יתר וסניליות.




  • שהידית של הדלת נכנסת במותן.
  • כשמסדרים את השיער מול המראה שבתוך הארון וכשמסיימים ומורידים את היד, המרפק נכנס במדף.
  • אנשים שיש להם פיהוק גדול וקולני (כזה שגורם לכל העור שבצוואר להערם בצורה של סנטר נוסף).
  • אלה שהולכים מאחוריך ודורכים לך על הנעל.
  • קרציות שיושבים מלפני מצדדי או מאחורי באוטובוס, עם הבעה רצינית וראש שמוטה לכיוון העיתון שלי (נכון שזה גורם להרגיש כאילו צריך להתחשב בהם לפני שמעבירים עמוד?).
  • אנשים מצוננים שלא מנגבים את האף וכל שניה מושכים בו.
  • אנשים מצוננים וחולים שמשתעלים כל הזמן, במיוחד אם זה מאלה שמשתעלים "באותה מנגינה".
  • כשמשחקים עם הציפורניים ומשמיעים טיקים קטנים (!!!!).
  • אלה שלא מצליחים להתרכז בזמן מבחנים וחייבים לפתוח ולסגור את המכסה של העט שלהם כל הזמן.
  • אלה שיש להם בעיה עם זה שאני מרעידה כל הזמן את הרגל שלי, במיוחד אם הם אומרים לי "לכי כבר לשירותים" או מנסים לנתח את מצבי הנפשי דרך זה, ומחליטים שאני מוטרדת.
  • בקבוקים שנמצאים על השולחן, בדיוק מול הפרצוף. 
  • העובדה שאודטה חוזרת שוב ושוב (ושוב..) על הבדיחות הלא מצחיקות שלה.
  • שקיות שמבצבצות מחוץ למגירות.
  • אנשים שממלמלים.
  • שכשדברים כמו האפצ'ים ,הטיקים והמלמולים מפריעים לי אסור לי להתלונן על זה כי זה גורם לי להראות פסיכופטית.


באמת שהיו לי עוד, אממ נו לוזוכרת.


5 תגובות:

  1. כל כך כל כך נכון!
     
    צריך להוסיף לרשימה את אלה שמזמזמים עם שירים בזיוף נוראי

    השבמחק
  2. הרסת אותי עם התמונה למעלה..

    השבמחק
  3. אוי, היתה בגרות אחת שמישהי שישבה משמאלי כל הזמן הזיזה את הרגל שלה. הזיזה הרבה, לא הרעדות כמו שלך (זה לא מעצבן אותי, גם אני לפעמים ככה). והכפכפים שלה הרעישו קצת כשהם נחבטו ברגליים. זה היה הדבר הכי מעצבן! לא כל-כך הרעש, כמו שמזווית העין רואים כל הזמן משהו זז בצורה מגושמת ומעצבנת כזו.
    ולהעיר על דבר כזה נשמע ממש פסיכי, אבל בסוף לא יכולתי לסבול יותר וביקשתי ממנה להפסיק.

    השבמחק
  4. חחחח טוב.
    הרוב באמת נכונים מבחינתי לפחות.
    ואודטה... בעע

    השבמחק
  5. חחח אהבתי את הקטע עם העיתון. זו באמת ההרגשה... מצחיק.

    השבמחק