זהו, מחר המבחן האחרון שלי לתקופת המבחנים הזו, ולמרות החופש המבורך של לקום באיזו שעה שבא לי (ולרוב ניצלתי זאת ע"י כך שקמתי בשעה בה זקנים אמורים לישון צהריים וזקנות רואות אודטה) אני שמחה שהיא תמה. זה פשוט יותר מדי לחץ שמזכיר את תקופת הבגרויות של התיכון אלא שההבדל הגדול הוא שאני היחידה שנמצאת בה. כלומר, בזמן שאני יושבת עם כל מיני חישובים, שרטוטים, או שאלות מעצבנות על פלדות שונות ומשונות, החברות שלי חופשיות לעבוד כמה שבא להן, לצאת לאיפה שהן רוצות או אפילו לשבת ולרבוץ מול הטלוויזיה כל היום. וכן, גם אני עושה זאת לפעמים אבל לי יש רגשות אשם בנוגע לזמן שאני מבזבזת.
הדבר המבאס היחיד בקשר לתקופה שנגמרת היא שעכשיו צריך לקום כל יום. מוקדם. אמנם הצלחתי לעשות את זה במשך שלושה חודשים לפני המבחנים, אבל עבר מאז חודש של שעון ביולוגי שהתקלקל בנתיים.
נו שוין, גם ככה מאוחר לי ואני צריכה להפסיק להתבכיין ולישון כבר. וויש מי לאק.
"לשבת ולבוץ מול הטלוויזיה" חחחחחחחח (שבועיים של מרתון זוכרת?)
השבמחק*וויש יו לאק*
השבמחקבהצלחה
השבמחקהצלחה. באופן כללי.
השבמחקאיך היה?
לא היה משהו*
הספר שלך עודנו אצלי. אחזיר אותו, מתישהו.
*ההכתרה. אבל אל תגידי לאחותך.
וזה תמיד ככה, למען האמת. ההצגה תמיד הרבה יותר טובה (חבל שלנו לא הייתה...)
גוד לאק!! אמממ.. מה את לומדת בדיוק? חח.סליחה על הבורות אבל אני לומדת להכיר אותך לאט לאט... שיהיה אחלה סופ"ש!
השבמחקלפעמיים הייתי כל כך מתה להתחלף איתך..:-?
השבמחקלא אגלה לה, זה בסדר.
השבמחקובקשר לספר.. אממ אני לא ממהרת לחזיר אותו אלי, את יכולה לעשות עליו סיבוב שני אם בא לך.
הנדסת מכונות, האח!
השבמחקשיהיה גם לך אחלה סופ"ש. (אז מה אם הוא נגמר).
נעעע, אני הייתי רוצה להתחלף איתך. חוץ מהקטע של הבית חולים.
השבמחקחח... לאק!!!!
השבמחק