יכול להיות ששום דבר לא מספיק טוב לי? אולי אני מתכננת יותר מדי מהראש ולא מספיק עם הרגש והאינסטיקט?
אני פוסעת ברחובות תל אביב ורואה המון גברברים, חלקם חתיכים, חלקם רגילים למראה והשאר לא נראים לטעמי, אני צועדת ולא יכולה שלא לתהות מה אני צריכה לעשות כדי שמישהו שנראה טוב או לפחות לא מכוער יתחיל איתי? נכון שגם לי יש היכולת להיות היוזמת אבל יש לי אישוז רציניים עם המראה שלי ככה שדחיה עלולה להיות נוראית ולתסבך אותי עוד יותר.
יכול להיות שהפגמים שאני מוצאת במראה החיצוני שלי הם לא נוראיים בעיני מישהו אחר? יכול להיות שאני עושה הר מעכבר? אני מרגישה שאני צריכה שיהיה לי מישהו כדי שהבטחון העצמי שלי ישתפר, זו הרגשה מגעילה ודפוקה כל כך כי אני עומדת לבלות חודש בטיול מסעיר לחו"ל, ומייד לאחר מכן להתחיל בעבודה מכניסה מאוד שגם אמורה להיות מאתגרת ומעניינת אבל כל מה שאני יכולה לחשוב עליו זה שבא לי להתחבק עם מישהו במיטה בסוף היום או לחלופין לאיזה מסגרות חברתיות אני צריכה להשתייך ומה במראה החיצוני שלי אני צריכה לשפר כדי שאוכל להגיע לנקודה הזו.
מישהו מוכן למכור לי קצת בטחון עצמי?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה