כל כך הרבה פעמים אני מוצאת את עצמי בסיטואציה בה אני חושבת "על זה אני צריכה לעדכן בבלוג" או "בא לי לשפוך את הלב לדף" אך בסוף אעדיף כמעט ללא יוצא מן הכלל לזרום כרפסודה קטנה על נחשולי התחושות והרגשות שלי ואת המילים אני משאירה למאוחר יותר וכך באיחור של שבוע כמעט אני כותבת על הסילבסטר.
מאירועי הפרקים הקודמים :
2009/10 נחגגו במיטה בסיוטים בלילה, בכי מר ולב מרוסק ושבור.
באירועי הסילבסטר 2010/11 ניסיתי להזכר המון זמן ורק לפני יומיים חברה הזכירה לי שביליתי את המאורע בבסיס, בשבת שהפילו עלי בהתראה של חצי יום.
ובחזרה ל2011/12- את כניסת השנה הנוכחית ביליתי בשיעור ומסיבת סלסה שלאחריה הייתה מסיבה עם חברה וכובע סנטה מוזהב ואז זרימה לפאב הקבוע לסיים את הערב ב(עוד) בירה וצ'ייסר ושם גם עשינו אני והיא על מפית רשימת החלטות, ארבעה סעיפים בתחילה לכל אחת כשלאחר מחשבה נוספת הוספתי חמישית לעצמי. על אף הפקפוק של אותה חברה ב-01/01 בשנה הבאה אני בהחלט מתכננת לבוא עם המפית ולראות מה מצבנו.
בנוסף להחלטות שירדו לכתוב החלטתי על קו התנהגות שהייתי רוצה לסגל את עצמי לשנה הקרובה והוא לעשות דברים שרציתי בעבר ומסיבות של מבוכה או מחסומים עצמיים אחרים נמנעתי מהם. אם יש משהו שלמדתי בשנה היוצאת הוא שחיים רק פעם אחת- כמה שחוק ככה נכון- ולכן אני לא רוצה לבזבז את הזמן בתחושת החמצה, בהסתכלות לאחור ותהיה מה היה קורה אם.
ובנושא אחר לגמרי, אני חושבת שהתמכרתי לסלסה, הריקוד הזה פשוט מוציא ממני חיוכים וכיף. אם בהתחלה הייתי הולכת פעם בשבוע וגם זה רק במקרה שלא הייתי בעבודה, הגעתי למצב שאני יודעת איפה יש סלסה באיזור מגורי בכל יום בשבוע ואמנם חלק מהמקומות לא בדקתי בעצמי אבל גם זה יגיע בקרוב.
ומה עושה לכם טוב?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה