מפה ומשם

יותר מדי זמן שלא כתבתי כאן.

אז מאירועי הפרקים בקודמים בקצרה ממש, שאל ווי?

• אני והבחור ההוא שנקרא ברשימותי "קולגה גיטריסט" ומעתה יקרא דיבל התקרבנו מאוד והפכנו לזוג. קצת קשה לי עם הגדרות ולכן התואר של "חברה" התקבל באופן רשמי כבר אחרי שזה היה מובן מאליו. אז כן, חבר חדש-ישן. הידד. הסילבסטר נחגג איתו, הוא הספיק גם לדרוך לי על איזה פצע שלא ידע שקיים ולהתנצל נורא לאחר מכן.


• הוא התחיל להעביר לי שיעורי תיאוריה במוזיקה כדי שאדע בסיס נורמלי לגיטרה. התחלנו לחפש בס בשבילי שעומד להיות ממומן מכספי מענק העבודה המועדפת לכשזה יאושר, אולי סופסוף אמחק סעיף ראשון מרשימת "עד המוות"?


• הוא הציע את עצמו לנסיעה איתי לשבדיה לגמר האירוויזיון ולטיול שלאחריו ועל זה חברתי מנגה צחקה (או שלא) ואמרה שגבר שמוכן לחוות דבר כזה בשבילי כנראה ממש רציני לגבי (סעיף שני שימחק מהרשימה?).

 

אז עכשיו אנחנו יחד, ובנתיים זה הולך טוב יותר מהטייק הראשון שלנו. לזכותו יאמר ולמעשה כבר נאמר שהוא לומד מטעויות, הרבה דברים שהפריעו לי אז בו ובקשר שלנו הוא לקח בידיים, מה שמראה גם על מחוייבות וגם על רצון שזה נחמד ומחמיא כמובן ועושה חשק להשאר ולנסות. בנושא הזה בטוח עוד יהיו עדכונים בהשך.

 

חדשה מהיום ממש- קיבלתי את ציון הפסיכומטרי עליו עמלתי חודש וחצי. כפי שניתן היה לנחש הציון נמוך מהצפוי ולא מספיק לתכנון המקורי של לימודים בבן גוריון. אני לא בטוחה אם אני מאוד מתבאסת מהעניין כי לאט לאט אני מתחילה לחשוב על שאולי זה לא ממש נכון עבורי לעזוב את העבודה הנוכחית, שגם מכניסה מאוד וגם עשויה להיות מצע להתפתחות עתידית. אפילו בוגי, חברתי הטובה שלומדת שם ומבסוטה עד הגג מהמקום הסכימה שבמקרה שלי אולי עדיף לי להמשיך במסלול שאני פוסעת בו שהרי כולם יודעים שהשוק במצב נוראי כיום ועבודה מכניסה היא לא דבר של מה בכך.

מה שמלחיץ בכל הענייו הוא שאני מבינה שהזמן בנתיים צועד קדימה ואם אני רוצה באמת להתחיל ללמוד השנה עלי להחליט כבר מה אני רוצה ללמוד ואיפה, נתתי לעצמי דד ליין עד הגעת הציון ועכשיו לכשזה הגיע אני לא יכולה של לבלוע את הרוק ולחשוש.

ימים יגידו.

 

התעייפתי. לילה טוב.