לפעמים אני אוהבת לדפדף בארכיון, לבחור חודש באקראי ולקרוא את הפוסטים שנכתבו אז. מאחר והבלוג קיים כבר למעלה מעשור ישנם פרטים רבים ששכחתי, תאריכים ונוכחים. שלא לדבר על אירועים שלמים שכלל לא זכרתי את קיומם. ואני יושבת וצופה בחיי מהצד כמו סרט שהופק ע"י במאי זר.
ולפעמים זה מדהים אותי איך הלך רוחי השתנה עם הזמן- מאופטימיות ואנרגיות חיוביות של בת עשרה שכל עתידה לפניה כשה-היי לייט של בחייה הוא סיבוב נטול פואנטה בקניון בלוויית חברות לא פחות משועממות ואייס קפה, דרך דכאון אפל וטובעני של פרידה מאהוב נעורים על רקע ההסתגלות לצבא ודימוי עצמי ירוד עד פרידה נוספת, עבודה אמיתית ראשונה, מעבר לחו"ל וחיפוש עצמי שלא נפסק.
מי אני? מה אני רוצה? לאן אני הולכת מכאן?
בנימה יותר עכשווית:
חגגתי סילבסטר עם המבורגר. הלכנו למקום המיוחד שאנחנו אוהבים פינקנו אחד את השניה באלכוהול איכותי ועשינו החלטות לשנה החדשה. לצערי לא הבאתי עימי לכאן את ההחלטות של השנה שעברה שעשיתי עם הבסטי, ולכן המסורת לא הייתה שלמה אבל הבטחתי לו שלא אציץ ושבשנה הבאה אפתח את המפיות של שנינו ונראה מה הספקנו להגשים אם בכלל.
אני תוהה האם בשנה הבאה אקריא לו את ההחלטות הללו כאשר הוא לידי או שזה יאלץ לקרות דרך הסקייפ?
הו כן, שכחתי לומר ששאלו אותי בעבודה מהו משך הזמן המקסימלי שאני מוכנה להשאר פה. על זה כנראה יהיה בהמשך פוסט חופר ובכייני בסימן "האם הגיע זמני לחזור לארץ להתמודד עם המציאות ולהתחיל לחפש חתן או להמשיך להשאר פה ולהתעלם מהעובדה שזו אולי חוויה אבל בתכלס אני נשארת רווקה מזדקנת וסטודנטית איטית מדי בקורסים שאני סובלת מהם, לעזאזל אני שונאת החלטות". ובעצם, נראה לי שכרגע סיכמתי הכל. ועדיין אין לי החלטה דאמט.
למרבה הפאדיחה גם עשיתי לו היקי ענק בצוואר, שנינו לא זוכרים מתי ואיך זה קרה. כמה חובבני וגיל 17 מצדי! מחר אנחנו הולכים לעבודה והוא אמר שילבש חולצה עם צווארון שיסתיר את זה.
יצא לי גם לקרוא פוסטים ישנים שלי, אבל אצלי זו כמעט תמיד חוויה נורא שלילית. בבקשה למדי אותי איך לא להתחיל לבכות ולמלמל לעצמי "רבותיי ההיסטוריה חוזרת" בלופים
השבמחקמטבע הדברים גם לי יש דברים שחוזרים על עצמם אבל אני חושבת שההבדל הוא בגישה.
השבמחקאני לא יודעת איך נראים הפוסטים הישנים שלך לעומת אלו של היום אבל הישנים שלי נכתבו בתדירות גבוהה בהרבה ואלה שלא היו לגמרי מטופשים היו אופטימיים בהרבה ולכן הם נראים לי שונים מאוד שנכתבו לאחרונה.
חוצמזה שיש לי נטייה להתרפק על העבר ולאמץ הכל כנוסטלגיה קסומה, אולי את בסה"כ צריכה קצת מהגישה הזאת כדי לצאת מההרגשה של "ההיסטוריה חוזרת".
היקי, יופי יופי
השבמחקהוא עלה על המסלול הנכון?
זה היה בסילבסטר, שנינו היינו שתויים.
השבמחקמהו המסלול הנכון?
המסלול שהחבר הקטן שלו מהפוסט הקודם לא היה בכלל בכיוון
השבמחקהוא התייעץ עם רופא שנתן לו כמה אפשרויות. בינתיים אני במחזור אז אני מניחה שעוד כשבוע נדע
השבמחקתגידי לו שחולצה עם צווארון זה גיי. וגייז מקומם באותנסיה.
השבמחקהמבורגר?!
השבמחקנו אבל מה בסוף???
השבמחקאיך זה התקדם? האם הוא התגבר?
בדיוק בגלל הסיבות שכתבת אני שונאת להסתכל בארכיון. לא כיף להיזכר ברגעים לא נעימים מהעבר.. יותר מזה אני אוהבת שכל פוסט הוא דף חדש והזדמנות לתובנות חדשות :)
השבמחק