השיניים שמאותתות שהגיע זמנן לסקירה מקיפה, העלון שנשלח בדואר והזמין לקבוע תור לרופא המשפחה כדי לערוך בדיקה לגילוי סרטן צוואר הרחם, הפסים העדינים המופתעים שנחרשו לאורך מצחי או אלה המעט זעופים בין גבותיי ואולי אלה "סתם" כאבי הגב הסטנדרטים שהופכים לתכופים יותר לאחרונה כולל בזמן כתיבת שורות אלה. משהו מהרשימה הזו גורם לי להרגיש זקנה.
וכשהתקפי היסטריה קלים כופים עלי שפת גוף מתוחה המבורגר ממלמל בחמידות "you're just a baby" כשזה לא לגמרי ברור אם הוא מתייחס לתגובותי או לפער הגילאים בינינו.
"אני מתחילה את השליש האחרון של שנות העשרים שלי, אם פעם הייתי צריכה טלסקופ כדי לראות את השלושים היום מספיקה לי רק משקפת"
"התחלת את השליש האחרון של העשרים" הוא אומר "אני התחלתי את זה של השלושים, מה אני אמור להגיד? "
ומשם השיחה תמיד גולשת אל ההבדלים שבין גברים לנשים ולכך שככל שהזמן יעבור כך יהיה לי קשה יותר ללדת וזה למרות שבתוך תוכי אני לא רואה את עצמי מביאה ילדים בשנים הקרובות גם ככה וזה גורם לי להרגיש שאולי משהו דפוק בי חברתית כשאני משווה את עצמי לרבות מחברותי שהן כבר אמהות לילד אחד לפחות. וכשהוא מנסה להיות סוג של פמיניסט שמתעלם במופגן מהאנטומיה האנושית אני מסבירה לו ש- "גברים הם כמו חלב עמיד, אולי זה לא מאוד טעים אבל זה מחזיק לנצח בעוד שנשים הן חלב טבעי שכמו כל דבר טוב אורך חיי המדף שלו קצרים. וכשעובר מספיק זמן גם החלב הטעים ביותר הופך ללבן חמוץ"
ומי אוהב לבן? נכון מאוד, חתולים.
ואולי בעצם זה לא כל כך נורא? כמה זקנה אני כבר יכולה להיות אם עדיין יוצאים לי חצ'קונים?
סחה על ההסבר של הלבן והחתולים. כל הזמן תהיתי לגביי זה. יש רק חור אחד בעלילה, חתולים לא אוהבים חלב עמיד?
השבמחקזו שאלה טובה, היו לי שלושה חתולים בצעירותי אבל אף פעם לא נתתי להם חלב עמיד כך שאיני יודעת.
השבמחקטתה מוזמן לנסות ולעדכן אותי
דווקא הלכתי בחמישי ברחוב פתאום יצא גור חתולים מהשיחים והתחיל לעקוב אחריי ומרוב פדיחות התעלמתי מקיומו עד שהוא נכנס לי בתוך הצעדים וכשקפצתי הצידה הוא ברח. אין קשר לחלב עמיד או טבעי אבל הרגשתי צורך לשתף אותך במידע המשונה הזה.
השבמחקולפעמים חתולים מתנהגים ממש בדביליות.
השבמחקפעם ראינו חתול מסכן ומיילל כשחזרתי עם אבי מקניות. הוא פתח קופסת לבן ונתן לי שאאכיל אותו. אז התקרבתי אליו בזהירות והוא רחרח את הלבן והתחיל להתקרב אלי בזהירות וכששפכתי את הלבן על איזה מכסה פלסטיק שהיה שם, כמות קטנה נחתה לו על האף הוא נבהל וברח.
בחלק על החתולים כבר צחקתי בקול רם :)
השבמחקכמוני כמוך, קשה לי לראות את עצמי אמא לילדים בשנים הקרובות. יותר מפחד המוות מהלידה, ויותר מהרצון להימנע מהטרחה שבהריון ואז לטפל במישהו קטן וחסר אונים - זה בעיקר חוסר הרצון להעביר את הגוף שלי טלטלה שכזו. כאילו, עד שסוף סוף סיימתי לגבוה, והורידו לי את הגשר בשיניים ולמדתי לקבל את הטוסיק והציצי שיש, אז עכשיו עוד סחרחרת של דימוי גוף? לא לעניין.
מסכימה עם כל מילה.
השבמחקוחוץ מזה שהם כל כך קטנים ושבירים בהתחלה, להביא ילדים זו החלטה שאין ממנה דרך חזרה- כשהם נולדים ( כך על פי חברים רבים ) אתה עובר מסטטוס של "אדם" לסטטוס של "הורה", הם המרכז של חייך ואתה הופך לניצב.
אוי. זה עצוב... ;(
השבמחקאני בטוחה שיש בהורות הרבה רגעי קסם גבל איך אמר לי חבר אב לשלוש לא מזמן? רק כשאתה הופך להורה אתה מבין באמת מה זה דאגה
השבמחקאפשר להיות במצב של אובדן דרך כרווק או כהורה. שתי האפשרויות שקולות, פרט לכך שהשניה עולה יותר כסף.
השבמחקזה בהחלט נכון ומדוייק.
השבמחקהחלק עם החתולים- מדויקת ושנונה
השבמחקאף פעם זה לא מגיע בהדרגה. תמיד כשמגלים שאנו זקנים, זה מגיע בבת אחת, אני משער.
השבמחקאומרים שגיל הוא רק מספר, אבל כשמחליפים קידומת זה כבר סוג של משבר, לפחות עבור חלק מין האנשים. :)
אבל אם נשאל אותך, מה ההבדל בין גיל 26, לגיל 27, ודאי לא יהיה קל להצביע על שינויים גדולים. כך גם במספרים גדולים יותר. כמובן שזה לא מנחם או מקל על העניין, אני חושש, בהחלט.
בנושא הילדים, ככל שהגיל עולה יותר קשה ומסוכן להביא ילדים ולא רק לך כאם, אלא גם לעובר. מגילאים מסויימים מחייבים בבדיקות פולשניות שעושים בגיל צעיר יותר רק במקרה של סיכון ועוד.
אבל כמובן שזו אינה הסיבה להביא ילדים. אבל זו כן סיבה להשקיע את המחשבה בנושא. לראות לעיתים תקופות אם דעתך השתנתה כי יש כל כך הרבה סיפורים עצובים על כאלה אשר הפסידו את הרכבת, אני חושש, בהחלט.
בדוגמת החלב, אישית אני יותר מתחבר לכך שדווקא ההחלפה הזו של חלב טרי, היא ההחלפה בגישה ובהתנהגות ולא החלפת האישה עצמה. זאת לעומת הגברים שנשארים יותר סטטיים כחלב עמיד אשר נותר במקומו.
בהצלחה שם, בהחלט.
מזדקנים קצת בכל יום אבל כל יום הולדת הוא עוד אבן דרך קטנה שמתווספת לערמה. אין הרבה הבדל בין 26 ל27 ( אלא אם אתה שואל את הנדריקס, ג’ופלין, קוביין ושאג חבגי המועדון) אבל יום הנולדת מאשר את ההתקדמות בגיל.
השבמחקבנוגע לילדים- בכל אופן צריך פרטנר ותנאים ומוכנות נפשית שאני מקרוב שיגיעו בשנים הקרובות לפני ש, כמו שאמרת, יהיה מאוחר מדי.