יתכן ואני רק קורבן של המדיה ושזקני ומכובדי יאמרו "עברנו את פרעה נעבור גם את זה". יכול להיות שזה רק בגלל שאני לא חיה כרגע בארץ והחשיפה המוגברת לתקשורת פחות אוהדת ישראל עושה את שלה ואולי בכלל זה היאוש מכך שכל מיני אירופאים ואמריקאים מגבשים דעה, מוצקה באופן מפתיע לעתים, על ידי זפזופ בין חדשות לטורניר ספורט או בעלעול עיתונים בין ידיעה מהמזרח התיכון והפרשיה החדשה מבית משפחת קרדשיאן.
אבל בחיי שבכל דרך שלא הפכתי את זה אני לא רואה מוצא שפוי. וברור לי שאני לא הראשונה וודאי שלא האחרונה שמתהפכת בלילות מדאגה.
מדי פעם כשהמחשבות על הנושא עולות על גדותיהן אני גוררת את המבורגר לדיון בנושא. בפעם האחרונה זה קרה בליל רווי אלכוהול שדווקא אמור היה להיות נחמד אך למרות שבתחילה ניכרה אי נוחות בקולו ובשפת גופו הוא נשאר איתן בדעתו שלא להפגין חיבה עם שום צד ולמעשה ניתן לסכם את דבריו ב- "אני לא אומר שאת טועה או צודקת אלא רק מנסה להסביר לך בשיקולים קרים איך קורה שדעת הקהל העולמית היא נגדכם ובכל מקרה זה רק טבעי שתהיה לך דעה מאוד חד צדדית בנושא". ניסיתי להראות לו ולהסביר בראיה היסטורית את הצד שלנו (אתם יודעים, החלוקה החוקית באו"ם, אי הקבלה שלהם ופתיחת מלחמת העצמאות בתגובה, החזרת סיני בתמורה לשלום, ההצעות להחזיר יותר מ90% מהשטח בקמפ דיוויד וסירובם) והוא נותר בדעתו שלא להגיב בצורה שתתפרש כאילו הוא מסכים איתי ואני בתגובה אמרתי שהאופן שבו התקשורת כאן מציגה את הסכסוך אני בכלל לא מתפלאת שהוא לא מוכן להפגין חיבה לצד שלי. ואז החלו לצוץ לי דמעות בעיניים.
כשפליווד שוברת קופות כמעט כמו הוליווד, כשחלקים גדולים מאיתנו אכולים רגשות אשמה והם מגובשים דיים בדעותיהם, כשלהם יש מממנים במדינות ערב ותומכים במדינות המערביות ולנו אין מספיק אוהדים, כשמערכת החינוך שלהם מתמידה בהאכלתם בשנאה עיוורת ושלנו מתחלפת עם כל שר חינוך חדש.
מה יהיה הסוף של כל זה?
אני מפחדת.
אין אין אין השוואה בין מערכת החינוך, או חופש הביטוי או הדמוקרטיה בינינו ובינם. והכי חשוב לנסות לתקן כל הזמן את מה שקורה אצלנו, כי על זה יש לנו שליטה. ונכון, אנחנו בוקים בענייני יח"צ, כביכול העובדות לצידנו וכל העולם יראה. והוא לא, כמובן. כשהויכוח בתוך הבית שלך זה קשה מאוד. במיוחד אם זה מעורב בגעגועים.
השבמחקתמיד חשוב לנסות ולתקן ואני בהחלט מסכימה שמבט מהצד הדמוקרטיה ומערכת החינוך טובות בהרבה אצלנו אני רק ציינתי שיש שוני גדול בתוצרים.
השבמחקלא כתבתי את זה כאן אבל במחשבה מאוחרת יותר הבנתי שמה שהרגיז אותי בין היתר בדיון ההוא הוא שעבורו מדובר באוסף עובדות שהוא מסוגל לעבד בצורה קרה ועבורי תמיד יהיו מעורבת אמוציות רבות. עבורי ועבור כולנו כאן לא מדובר רק על פרטים היסטוריים אלא על מציאות יומיומית ודאגה למשפחה ואהובים.
מתסכל בטירוף שדעת הקהל כלפינו כל כך שלילית, זה בטח היה נורא מתסכל עבורך שניסית להסביר ולא קיבלת ממנו את החיבוק וההבנה.
השבמחקבאופן אישי, היה פה כבר יותר גרוע לכאורה, אוטובוסים מתפוצצים וכו’. מה שהופך מבחינתי את הדברים לבלתי נסבלים, זה השנאה בצד שלנו, התגובות והקללות בפייסבוק, תחושה שהפכנו להיות בדיוק כמו השונאים שלנו. זה מה שגורם לי לייאוש ולרצון לפרוש מהמדינה הזו ולשכוח בכלל שאני קשור אליה.
אם הייתי במקומך הייתי כבר נשאר שם.
מצטער של הייאוש.
מבינה לליבך ומזדהה, אבל מנגד תמיד מזכירה לעצמי שלעולם לא היו לנו באמת "בנות ברית". הכל מושתת על צביעות ואינטרסים. רוב הצעדים הבאמת מהפכניים שישראל עשתה, קרו ללא שום תמיכה חיצונית ואף עם התנגדויות רבות.
השבמחקבנוגע לייאוש- עד שלא נדע את ההיסטוריה היהודית כמו שצריך, נמשיך להזדעזע ולרעוד מכל ברברי כזה או אחר שבא לחסלנו. זה הגורל שלנו ואנחנו צריכים להרים ראש ולהלחם. אל לנו לחזור לפחדנות הגלותית, שנבעה מהתלות שלנו בהם.
ואל תדאגי לחברייך שבחו"ל. בקרוב מאוד כל השמח הזה יגיע אליהם, וכבר מגיע. תהיי בטוחה שכשזה יהיה בחצר ביתם הם מהר מאוד יאבדו מכל ההתייפיפות הצבועה הזו.
חיבוק גדול. אנחנו לא לבד- אנחנו מדינה
משפט מסכם של ז’בו לסיום: "אסור לחשוב כי הציונות נודדת על פני הדרכים ומושיטה ידה לבקש מכל עובר אורח נדבת אהדה. אנו קודם כל זוכרים היטב, כי לא אהדתם של אנשים מן הצד היא שתושיענו, אלא פעולתנו העצמאית."
השבמחקהיו דברים קשים יותר אבל גם העכשיו מנציב ומדאיג מאוד.
השבמחקאתה צודק שזה מרגיש כאילו מפלס השנאה עלה מאוד, אני מקווה שהתפתחויות עתידיות יורידו אותה, הרי השנאה הזאת בד"כ מלווה בהצעות שטנה בלתי ישימות ( טרנספר/ מוות / שלילת אזרחות לכולם). הפתרון היחיד לדעתי הוא מציאת עמק השווה איכשהו וכל הארס הזה ודאי שלא עוזר.
לגבי הישארותי כאן, אמנם נח ונחמד לי כאן בינתיים אבל זה לא הבית שלי.
עולם לא היה לאף אחד "בני ברית" כך סתם. בין אם זה כסף, אויב מדותף או שיתוף פעולה בנושא אחר, תמיד זה מבוסס על אינטרס כלשהו.
השבמחקפחדנות גלותית היא בהחלט לא במקום אבל לצערנו בגלל שלנו יש צבא ולהם כביכול אין הדברים נתפסים הרבה פעמים הצורה לא נכונה ( נתפסים אמרתי? התכוונתי מסוקרים בצורה חד צדדית ע"י תקשורת זרה ועוינת )
ישנם ילדים בבלוגים
השבמחקותמונת הקאבר שלך לא מתאימה.
תראה כל דבר שתפרש נכון יפורש נכון בעיני הפרשנים, במידה והם מקשיבים בהתאם.
ראיתי כתבה לא מזמן על מבצע חילוץ נועז מהכלא, כאילו יצא מהסרטים, של ראש המאפיה הפרואנית, אנריקה פיוביק והוא בן שש וחצי בלבד.
המנהיג בן השש מעשן שלושה ארגזי סיגרים ביום, הוא אב לארבעה ילדים והוא ידוע באכזריותו לאנשים שהוא מכיר בישראבלוג.
אז בסופו של דבר, הכל אותו הדבר..
את חשופה לתקשורת או חושפת את עצמך לתקשורת?
השבמחקאני מניחה שאני חשופה לתקשורת, כאשר עורכי החדשות הלא-ישראליים מחליטים כאן שהחדשות בארץ מספיק מעניינות כדי להיות מסוקרות במהדורות שלהם ואז כאשר אני בעבודה והטלוויזיה דלוקה ברקע ניתן לומר שאני חשופה פסיבית לעניין ולרוב זה יהיה לגרסה הפרו פלסטינית של הסיפור.
השבמחקהצורה הפסיבית הנוספת אליה אני נחשפת לחדשות היא עדכוני פייסבוק שלרוב אני לא מבקשת אותם.
בשני במקרים לרוב קשה לי להשאר אדישה לידיעות ואז אני אכן חושפת את עצמי מרצון לעוד מידע ועדכונים בנושא.
אם תשני את הרגלי הגלישה שלך זה לא יעשה אותך יותר מאושרת?
השבמחקאם אשנה את הרגלי הגלישה שלי כנראה אמנע מעצמי דאגה אבל זה יהיה כמו לעצום עיניים ולהתעלם ממציאות עמה משפחתי וחברי מתמודדים, אנשים שהדאגה שלי אליהם גוברת על הרצון שלי "להרכיב משפרים ורודים".
השבמחקאת לא חושבת שזה שרירותי (או אולי יותר נכון קונבנציה מעוותת שהוטבעה עמוק) שלחלק הזה של המציאות קוראים המציאות, וחלקים אחרים שאת יכולה להביט בהם בעולם המאד רחב הזה הם לא?
השבמחקזה בהחלט עניין שרירותי. אמנם כאשר אני משתמשת במונח מציאות אני מתכוונת למהלך העניינים בישראל אך בו בעת ישנן התרחשויות באירופה, אנטרקטיקה ומאדים וכולן מרכיבות את המציאות הכוללת בנקודת זמן נתונה ומשפיעות על המציאות המצומצמת ( הישראלית, לצורך העניין) במידת מה.
השבמחקמה עם ספר במקום מחשב וטלויזיה, ואוזניות לעבודה?
השבמחקבורות היא ברכה. במיוחד שילוב של בורות ואינטליגנציה.
ספרים זה דבר מצוין אלא שתקופת לימודים עמוסה הותירה בזמן האחרון ללא זמן לזה. כשאני נחשפת לטלוויזיה בעבודה אני כמעט תמיד בחברה כך שלשם אוזניות יהיה לא מנומס במקרה הטוב ומתנשא ומשונה במקרה הרע.
השבמחקבכל אופן אני מנסה לשבת עם הגב אליה כדי שלא להתפתות לרעל הזה
היא תמיד פועלת על ערוצי חדשות?
השבמחקכמעט ללא יוצא מן הכלל
השבמחקכמה אפור, קורפוקטיבי, סטנדרטי וצר אופקים.
השבמחקמסכימה. גם אני הייתי מעדיפה תוכן אחר.
השבמחקהגעתי כבר מזמן למסקנה שלקרוא את חדשות הבי.בי.סי והסי.אנ.אנ גורם לי לעצבים בגוף. פשוט החלטתי להפסיק. כל המצב הזה מפחיד ונשבעת שאני נועלת דלתות יותר מפעם, בעיקר שכל שליח כמעט שמגיע לדירה שלי הוא ערבי וזה..עם כמה שזה לא יפה להגיד, גורם לי לחשוש. אנחנו חיים פה במציאות מטורפת שיותר קל להתמודד איתה כשמשקרים, אה, וגם שמכניסים לל מלא כסף לכיס בשביל שתשקר. במקומך הייתי מעדיפה להראות לו סרטון שמגבש את כל הרציחות על רקע דתי שהיו כאן לאחרונה ובכך גורמת לו לשתוק. כי הרוצחים היו ברובם בעלי תעודת זהות כחולה עם עבודה מסודרת ותואר ביד. לא עזתים חסרי כל הנשלטים ע״י שלטון טרור מדכא כמו החמאס.
השבמחק