בהיסטוריה הקצרה של בלוג זה ובארוכה של בלוג האם הישראבלוגי התבאסתי שוב ושוב על השליטה הקלוקלת שלי בזמן ובבזבוזו פעילויות אותן אני תופסת כשטותיות ובדיעבד גורמות לי להצטער ולהגעל מעצמי.
אז ניסיתי משהו מספר פעמים בעבר ועכשיו זה שובר שיא-
כשיצאתי לחופש לפני שבועיים נכנסתי לאפליקציית הפייסבוק בפלאפון ו... התנתקתי.
מספר פעמים השתעשעתי והתנסתי קצרות בהמנעות בצורה זו, אך תמיד האשמתי לעצמי להתחבר חזרה בימי עבודה. הפעם גם בעבודה וגם בחופש הייתי מנותקת. ומה אומר? זה לא באמת חסר לי.
אמנם בהתחלה זה היה מוזר, היתי אוחזת בפלאפון ומתוך אינסטינקט מחליקהלכיוון האפליקציה, לוחצת על המסך ומגלה מסך כחול שהוא אינו הפיד שלי. ואמנם פתאום אני מעלעלת קצת יותר מפעם באינסטגרם אבל זה לא באמת חסר לי.
אני ממש גאה בעצמי.
פתאום עשיתי יותר עם הזמן שלי וסגרתי כל כך הרבה פינות קטנות ומטלות שדחיתי ונמנעתי מהן. יש כדי כך, שבאוף שיפט השני אפילו קצת השתעממתי כי לא ידעתי מה לעשות עם כל הזמן הפנוי שלי.
אני חושבת שמצכתי לעצמי תחליפים לא רעים, בסה"כ.
כשאני קמה בבקרים של חופשים, במקום לשלוח יד אל הפלאפון אני מרימה את הספר שנחכה לי ליד המיטה וקוראת פרק.
את מספר הקבוצות ודפי הפייסבוק המצומצם שכן היה חשוב לי להמשיך להתעדכן איתם כי הם מעשירים אותי בידע אני קוראת דרך משתמש נוסף שפתחתי, שעוקב רק אחרי דברים שבאמת מועילים לי ובהם אני מעלעלת מעט.
פתאום, במקום לעקוב אחרי תמונות, לעתים מזוייפות ומבויימות מדי של אנשים אחרים ולקנא בפנטזיה שהיא כביכול החיים שלהם.
במקום לשרוף זמן אני יכולה להינות ממנו.
להיות בעלת החלטה וחשיבה מודעת במקום לשים את המח בקרוז קונטרול.
במקום לחלום - לקום ולעשות.
היום שברתי את הצום בפעם הראשונה וגם זה היה לחמש דקות בדיוק במהלכן רק תייגתי את עצמי ואת פיץ טסים מנתב"ג לפריז.
גם פה חל שינוי.
בהיותי האדם הנוסטלגי שאני, הייתי נוהגת לעדכן הרבה ולכתוב שטויות כדי לתעד,וגם כדי לקבל תשומת לב. בשנים האחרונות עברתי לתיוגים פרטים. כן, אני רוצה לזכור אירועים ונחמד לי לדעת שבדיוק היום לפני X שנים השתתפתי בפעילות כיפית ושיואו איך הזמן טס אבל אני לא באמת צריכה צריכה ורוצה שדודה שלי ואיזו חברת עבר מהשכבה יעשו לי לייק.
אני מקווה שההרגל החדש והמועיל יחזיק מעמד. אני יכולה לומר שהוא בודאות ישאר לימים הקרובים - בעלת הairbnb בישרה לי שבעקבות תקלה לא יהיה לנו אינטרנט בדירה. איכשהו, אני מחכה לזה כדי לבחון את הדיאטה החדשה ולאט מרגישה מבואסת מדי בעקבות זאת. אחרי הכל, הבאתי איתי ספר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה