יום שישי, 16 באפריל 2021

קרעים

לפעמים אני לא יודעת אם יש עוד על מה להלחם. 
הכאב שבלב, כמו אגרוף של ענק שמוחץ אותו. אני כמעט יכולה להרגיש את כובד משקלו על החזה, מקשה עלי לנשום.
כואב לי איתך ויכאב לי בלעדיך, אבל מה יהיה יותר קשה? לבד ביחד או לבד לחוד?
והקורונה הזאת לא מאפשרת לנו להיפגש ולכן גם לא מאפשרת לתקן ביסודיות את שנפגם.
כי איך אפשר להעביר את בקשת הסליחה בטלפון? איך אפשר להשלים ללא חיבוק? איך אפשר ליצור חיבור אמיתי ללא היכולת להחזיק ידיים?
הריבים לעומת זאת, עוברים היטב בטלפון והטונים צורמים גם מרחוק.
אז איזו תקנה יש לנו בכלל?

אין תגובות:

פרסום תגובה