יום ראשון, 15 באוגוסט 2004

ההופעה בניצנים... אני הייתי שם!!

הייתי בניצנים ביום חמישי!! שמחה לי וששון! תודו שאתם מקנאים בי כי בטח אתם לא מאלפי בני הנוער שהלכו לתשעת ההופעות שהיו עד עכשיו ובטח לא מאלה שהיו בכמה הופעות ושראיתי אותם בכפר עם 3-7 צמידי כניסה על היד...


הזמן: רביעי בלילה, יציאה לעבר החור של חג'י


אממ עכשיו כשאני חושבת על זה, זה נשמע קצת מגונה...


הכוונה היא לכמעט עיר שחג'י גרה בה, מקום שאני צריכה לקחת שתי אוטובוסים אליו, מקום מפחיד שאסור ללכת שם לאיבוד כי אם כן תלך, אף אחד לא יסביר לך את הדרך, ולא מרשעות, אלא מהסיבה הפשוטה שהם לא יודעים...


למה נסעתי אליה בכלל? סתם כי היא הזמינה אותי לישון אצלה כדי שביום למחרת ניקח ביחד רכבת.


אז בחזרה לסיפורינו.


אני בדרכי לחור של חג'י עם אבא שלי שהחליט ללוות אותי עד אמצע הדרך כי הוא לא סומך עלי שאני יודעת את הדרך, והבלגית, חברה של אבא שלי מהעבודה שפגשנו בדרך והחליטה לחכות איתנו בתחנת אוטובוס.


הגעתי אל החור, והחלטנו ללכת לבחור סרט בוידאומט, מעצם היותינו בנות נוער לקח לנו הרבה זמן לבחור סרט, אך הפעם לקח לנו אפילו יותר זמן מהרגיל רק בגלל שדווקא למנורה של הוידאומט, איזה דבורה מוזרה החליטה להדבק (זה לא קטע של עשים?


איך בכלל אומרים עש ברבים?!)


ואחרי זה כשהיא סופסוף נפלה היא התחילה להתגלגל ונראתה כאילו היא עשתה ברייקדאנס...


אחרי הרבה זמן בחרנו בסוף ב"שיקגו" (חרא סרט) ראינו אותו וסתם הלכנו לישון ב4 בבוקר.



הזמן: חמישי בצהריים, יציאה לכיוון ניצנים


כמובן שיש קודם את הקטע של הבוקר והקושי לגרד את עצמינו מהמיטה, אבל זה היה סתם משעמם ועד שחג'י התקלחה שיחקתי עם אחותה הקטנה והחמודה בת ה-6 גומי ושש-בש (למי שמעוניין לדעת, היא דווקא ניצחה אותי בשש-בש למרות שהיא רימתה רק פעם אחת...)


אוקי אז בחזרה לצהריים.


התלבשנו, התארגנו, גילינו שאין לנו זמן לאוטובוס אז התחננו לאבא של חג'י שיסיע אותנו, וסופסוף אנחנו בתחנת הרכבת!


היו שם מלא אנשים (כצפוי) ולא היה לנו מקום לשבת ברכבת וזה דבר מאוד לא נחמד במיוחד לאור העובדה שזאת הפעם הראשונה שחג'י חביבתי נוסעת ברכבת (כן, גם אני התפלאתי).


סופסוף הגענו לניצנים! רק מה? לא נכנסנו לכפר עדיין כי חיכינו לאוזה ומנגה שימצאו את המקום כי הם באו לשם ישר מאילת.


עד שהם באו חג'י ואני הספקנו לראות פרחות שמתלהבות מעצמן בבקיני (שממש לא מחמיא להם אבל הן הורידו איזה 5 ק"ג אז למה לא?), כל מיני מוזרים שביקשו מאיתנו סיגריות (אחד מהם היה איזה סוג של מיכנסים או חצאית עם שסע והוא פשוט לא שם לב שהם מתעופפים לו וחושפים את כל רגלו השעירה... לפחות הוא לבש תחתונים) ושתי בנות שישבו מלפנינו בחוף אבל החליטו להסתכל עלינו כל שניה... או שסתם במקרה נתפס לשתיהן הצוואר והן גם פוזלות בצורה זוועתית...


אוזה ומנגה הגיעו והנה אנחנו בכפר... כמעט


בכניסה עמדו שומרים שהיו צריכים לבדוק את התיקים.. ואם חשבתם שאלה שעומדים בפתח של הקניון הקרוב (או לא) לביתכם מעצבנים אז זה עוד כלום!


קודם כל היה שלט ענקי שאסור להכניס בקבוקי שתיה לתוך הכפר, ומי שיש לו הוא מוזמן לשתות את זה מיד או שיקחו לו את הבקבוק גם בלי שהוא ישתה.


ואני הבאתי תיק ענקי שלקח לי מלא זמן לדחוס את הכל פנימה והשומרת החביבה הוציאה את פריט מהתיק שלי, אח"כ עוד פריט, ואז פשוט תפסה אותו, הפכה אותו ושפכה הכל החוצה! אני ראיתי את חג'י מנגה ואוזה בתוך הכפר שואלות את עצמן למה הן מחכות ואז גם עונות לעצמן "אה... התיק של גהה" ואז מצחקקות... הבאסה שזאת הפעם השניה שכבר עשו לי את זה ושני השומרים הנחמדים האלה החליטו לחשוף את הבגד ים שלי לעיני כל (הידעת? מסתבר שגם לבגדי ים כמו שלי יש שם, קוראים לזה טנקיני.. ותודה לאוזה על המידע).



הזמן: חמישי בערב, לקראת ההופעה


איזה כיף היה בפנים, עד שהתחילה ההופעה מנגה הספיקה לעשות קעקוע חינה של דרקון סיני על היד, אוזה עשתה קעקוע  כזה של גולגולת על הגב התחתון, ולחג'י סתם ציירו פס שחור ושמו נצנצים בעיניים שגם זה יצא מאוד יפה ונורא התאים לה.


הלכנו לאכול המבורגר באממ איפה שרוני סופרסטאר וחברות שלה אכלו בקליפ (נראה לי שחלק מתנאי ההשתתפות היו שאני לא יגיד חברות מסחריות או משהו כזה אז הנה אני לא אומרת).


וכשחזרנו עוד כמה אנשים לא מזוהים שיושבים בשולחן שלנו אבל אח"כ הסתבר שמנגה מכירה את אקסטרנית מהמגמה שלה או משהו כזה, וחג'י מכירה את זייון וזיוונית מהגן חובה שלה! ומתוך אלפי האנשים שהיו שם, אחרי עשור וקצת היא זיהתה אותם!


ואז חשבתי לעצמי: "גהה, איך זה שאת אף פעם לא נפגשת עם חברים/חברות שלך מהגן במפגש מיוחד ומרגש שכזה?"


ואז גם עניתי לעצמי:" כי כל החברות שלך מהגן לומדות איתך בכיתה, אלה שלא לא איכפת לך מהן, ורוב הבנים גם את יודעת איפה הם למדו.... ובאופן כללי לא איכפת לך מהבנים ומהבנות כי כולם קקות" ואז הגעתי למסקנה שפשוט עדיף שאני אפסיק לשאול את עצמי שאלות ולענות עליהם...


 


הזמן: חמישי בלילה, ההופעה מתחילה!


אין לי כ"כ מה לומר על ההופעה, אבל למרות שלא הכרתי חלק נכבד מהשירים היא הייתה טובה, לדעתי החלק הכי טוב היה בסוף כשיוני בלוך שר את "נפוליאון" עם חמי, אז הוא פשוט שר עליו:


משמאלי עם הגיטרה, זהו חמי הוא בתול עדיין אין לו חברה...." ואחרי זה שחמי שר שתי שירים של איפה הילד, שאני שמעתי אותם כמה פעמים בערך בגיל 5 ועד עכשיו אני זוכרת את המילים שלהם... (לא בטוחה איך קוראים להם, נראה לי "לבן בחלום שחור" ו"מישהו שומע אותי").


אחרי שההופעה נגמרה גילינו שאוזה איבדה את השרשרת חרוזים הנחמדת שחג'י קנתה לה בסיני (לי היא הביאה צמיד לרגל יפה יפה בצבע כתום, ואוזה ומנגה הביאו לי מאילת שרשרת מגניבה עם גרגר אורז שכתוב עליו השם שלי), ואחרי חיפושים נרחבים שלי ושל חג'י שכללו ספק הטרדה ספק רצון לקיים מצות השבת אבידה מצד אחד המנקים (הוא מצא תחתונים ושאל אם הם שלי...) לא מצאנו את השרשרת.


אבל לפחות מנגה נהנתה לה, היה בבמה קטנה בצד הופעה של מרצדס בנד, להקה לא כ"כ ידועה שהיא מאוד אוהבת ("הבמה הייתה מאוד נמוכה ואני הייתי ממש כמה סנטימטרים מהסולן!")



הזמן: שישי בבוקר, יציאה מהכפר וחזרה הביתה


אחרי ישיבה של עוד כמה זמן בכפר החלטנו שזהו וחזרנו לרכבת שלקחה אותנו חזרה לתל אביב... רק שלקח לנו עוד הרבה זמן למצוא את התחנת אוטובוס שלנו (פור דה רקורד: אני ידעתי איפה זה רק שאוזה מנגה וחג'י לא סמכו עלי לגמרי ולמרות שהלכנו איזה רבע שעה עד לתוך רמת גן, הם רצו לחזור בחזרה לרכבת כדי לקחת אוטובוס).


אחרי סבטוחה קטה הם מצאו את התחנה שלהן ואני החלטתי לחזור הביתה ברגל והלכתי לי בערך חצי שעה, חזרתי הביתה, שמתי את צמיד הכניסה בקופסת המזכרות שלי, התקלחתי, קישוא הראתה לי משהו חדש בגאיה (תיכנסו! זה הלינק הזה שמופיע לי בצד ובאופן לא צפוי בכלל כתוב עליו gaia online).



וזהו, כך הסתיים לו כמעט יומיים של כיף נטול הורים(למרות שאבא שלי היה חייב להתקשר לשם ולהזכיר לי שיש לי שיעורים), נטול אחיות קטנות קרציות, וסתם נטול שגרה משעממת...




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה