להתראות בעוד 10 חודשים

אני יודעת שזה לא רעיון מקורי,אני לא מתיימרת להיות מקורית.

אני רק רוצה להקדיש את פוסט זה לחברי הטוב ביות בחודשיים האחרונים שעכשיו נוסע לו לאנשהו ומתכוון לחזור בעוד עשרה חודשים.

כולם אומרים "נו מה את מתלוננת? גם ככה עוד שבועיים יש לך שוב חופש" ובכן ההבדל הבולט בין שני החופשים, (חוץ מעניין האורך כמובן שבמקרה זה האורך מאוד קובע), הוא שהחופש הגדול הוא חודשיים שלמים של כיף במקרה הטוב, ושיעמום במקרה הפחות טוב, אבל כשהוא נגמר מגיע המקרה הרע, שהוא לימודים.

אפילו שהחופש חוזר שוב בקרוב בגרסה מינאטורית, הוא חוזר אחרי שכבר חזרנו ללימודים,אחרי שכבר הייתה לנו תזכורת כואבת של מה שאנחנו עתידים לעבור ב10 החודשים הבאים. לדעתי זה מסודר כך שיש חופש, אחריו חוזרים לכמה שבועות כדי לעשות תזכורת ורק כדי שנטעם את החרא, אחרי זה חופש לכמה ימים כדי שנתרגל לרעיון שגורלנו נחרץ ומאז יש לנו חודשיים שלמים של לימודים עד חנוכה.

ובכן חופש, ידידי היקר, כל שנה אתה מגיע בזמן כדי לחגוג איתי ביחד יומולדת ועוזב לקראת ראש השנה.

השנה דווקא ניצלתי אותך כמו שצריך, במובן החיובי של המילה כמובן (רק אל תעלב לי..) תמיד כשחשבתי עליך, חשבתי על לא ללמוד, אבל החופש הזה עשינו עוד הרבה דברים: היינו בניצנים, בסופרלנד, בבריכה, עברתי חדר, התחלתי ללמוד על גיטרה, חגגו לי וחגגתי לאחרים יומולדת, דיברתי עם חברות המון ועדיין לא מספיק, פגשתי אנשים חדשים (הזיוונים), והצטרפתי לישראבלוג.

אז זהו, זו העת להפרד, אני כבר עולה לי"א וכבר עברו 10 שנים בדיוק מאז החופש שסיים לי את הגן.

תשמור טוב על עצמך ואני מקווה שתחזור בקרוב ושלא יעבור הרבה זמן עד שאני אזכה (אם בכלל...) לכתוב פוסט על חזרתך.

זהו רגע האמת. מחר כשאני אקום בבוקר לקול צרחותיה של אמא והרעש של השעון המעורר אתה כבר תהיה הרחק הרחק מכאן, ואז יהיו לי 10 חודשים כדי שאני יקרע את התחת שלי בבצפר כדי שכשתחזור, זה יהיה הרבה יותר... חופש!

לילה טוב לכולם.