מפגש ישראבלוג= קקה מזוקק(ה)

קבענו את זה עוד אתמול, חג'י קרפלך וטיסי יגיעו לקניון מוקדם יותר, כדי שכשגינצ ואני נבוא לשם אז הם יספיקו לקנות לה מתנה, נשיר לה קצת "היום יומולדת" (למרות שהוא היה אתמול), ואז נעלה למפגש ישראבלוג בגג.

בסוף הם לא באו כ"כ מוקדם, ואנ זרבלתי (גם אני לא יודעת מה זה, אני סתם ממציאה פעלים חדשים) לגינצ את המח עד שהם באו.

אח"כ הגיע הרגע המכריע.

בהתלהבותי ותמימותי הרבה רציתי לעלות לגג. חג'י סיכמה את המחשבות של כולם בשאלה "את באמת רוצה לעלות לשם...?"

ואני רק קיפצצתי ועניתי "כן!! זה יהיה כזה כיייף!!".

ובכן, אני לא נוהגת לומר זאת רבות אך טעיתי.

---

אז כמו שבטח כבר הבנתם מהכותרת, המפגש לא היה משהו בלשון המעטה, על אף כל המארגנים למיניהם שאמרו שהוא יהיה כיף.

הבעיה הייתה שדי התעלמתי מהעובדה שהמפגש על גג ולכן חולצתי הייתה קצרה, וקפאתי עד לשד עצמותי.

עוד בעיה שהייתה שלא הבאתי חלילית. זה היה יכול להיות מקורי מאוד בין כל נגני הגיטרה למיניהם.

אבל ממה שהכי נפגעתי, זה שמסתבר שאף אחד לא הכיר אותי! כאילו ברור לי שאף אחד לא באשכרה נכנס לכאן ואת השורות האלו שאני כ"כ מתחבטת בנוגע לניסוחן אף אחד לא יקרא, אבל עדיין, אני משקיעה את רוב זמני בציטוטים שמסתבר שאף אחד לא שם עליהם...

---

~אההמ~

אז כמו שציינתי לפני המיני פסקה התחומה בקוים אפורים ואיכסים, עלינו לגג והוא דמה לבני ברק- כולו התכסה שחורים. פריקים מימין, ופריקים משמאל, פריקים בכל מקום!

אך כולם נראו כה מאושרים ושמחים בין ענני העשן שבקע מהסיגריות והקטורת שלהם.

אז התיישבנו לנו כל החבורה השמחה על איזשהו עיגול שכזה במרכז הגג המוקף בפרמידות ממראות, והמתנו.

לא קרה כלום, ואף אחד לא שם עלינו.

אחרי איזה חצי שעה פגשנו צמד בנות חביבות שחשו כמונו. דיברנו קצת וטיסי ואני נתנו להם את המספרים של הבלוגים שלנו.

הזמן חלף עבר לו.

קרפלך כעסה עלי כי היא אמרה לי עוד מזמן מזמן, שאם אני לא אציג את עצמי היא תכעס עלי. חג'י הייתה משועממת, ובשלב מסויים שתיהן ירדו לטאוור רקורדס לחפש דיסקים.

דווקא אחרי שהם ירדו, ואחרי שהמשפט "אז בואו סתם נסתפח לאיזו קבוצה גדולה" נאמר עוד לפחות תריסר פעמים, החלטתי לעשות מעשה, היו שם שתי בנות שלא לבשו שחורים והצגנו את עצמנו בפניהן, הן היו חביבות ביותר ומסתבר שהן מכירות סלבס, נדבקנו אליהן כ10 דקות, שבהן הספקתי להתקשר לקרפלך ולהגיד לה "אההה! אני כן הצגתי את עצמי!!", עזבנו את המסכנות לנפשן.

חג'י וקרפלך חזרו לגג והתיישבנו על ספסל, שאיזה ערס-מוזר-ומחומצן ניגש עלינו וניסה להיות נחמד אבל בסה"כ הוא היה אדיוט, די נטפל לקרפלך, ובכלליות היה טיפש.

לאחר שדי התייאשנו מהמפגש, ירדנו כולנו חוץ מחג'י- שהסתובבה עם ידידים שלה שהיו בקניון, לסבארו.

קרפלך החליטה שאני בדכאון וכעסה עלי, לא הייתי רעבה-שמסתבר שזאת גם סיבה לעצבים.

בסופו של דבר לא אכלנו כלום, אבל לי לא היה איכפת, זה היה רק בסביבות 15, ואני אוכלת בד"כ רק אחרי 16, חוץ מזה שכבר אכלתי פיתה בבוקר ככה שהייתי מלאה מהרגיל.

קרפלך הייתה צריכה לעזוב וטיסי הלכה איתה.

נשארנו אני וגינצ, והלכנו להתקרצץ לחג'י וידידים. היה יכול להיות נחמד מאוד אם לא הייתי כזאת מיובשת ומבואסת.

 30 דקות של התקרצצות חלפו להן והתחלנו להשתעמם, אז הלכנו לכיוון התחנות וחיכינו עד שחג'י תחליט אם היא לוקחת מונית עם הידידים או לוקחת אוטובוס, בסופו של דבר אין לי מושג מה היא החליטה כי גינצ העלתה נקודה נכונה: "למה אנחנו מחכות? היא ממילא לא נוסעת איתנו.."

 

סלבס שראיתי:

זרובבלה- באשכרה דיברה איתי!! היא לבשה ורוד! כמה מקורי ומגניייב!! והיא אפילו חתמה לטיסי!!

לצ'- היא נחמדה כזאת! ואפילו לחצתי לה יד! והחברה שלה נראית לי מאווד מאווווד מוכרת מאיפשהו. גם היא חתמה לטיסי.

ה-דנדוש- היה לה בלוג מצליח, הוא היה אפילו פעם בבלוגים הכי פעילים, אח"כ היא הפכה אותו לפרטי, ומאז עקבותיה נעלמו.

לא דיברתי איתה.

נכה היפראקטיבית- המישהי שפגשתי הציגה אותה בפני. אם זאת באמת הייתה היא...

---

ולחשוב שזהו פוסט המאה שלי...

כמה מעורר רחמים...