מפגש גאיה ועוד דברים

הגעתי לעזריאלי.

הפעם ידעתי שיהיה לי נחמד ולא כמו הבילוי המהנה של אתמול...

משיחה קצרה לרלי התברר לי שהם מחכים ליד הקולנוע. ואחרי דקותיים ראיתי שוב את כולם: רלי, ילדה ג'ינג'ית קטנה, די, מטף, הארלם ונולי. לאחר שהיה קצרה שם גם קרפלך, חלילה ואחותה שניצל הצטרפו. ובנתיים חג'י הסתובבה לה בסביבות קניון איילון עם אמה ואחותה, ואמרה שהיא בדרכה אלינו אז שנחכה לה.

כל שיחת הפלאפון שלי איתה התרחשה כשכולם כבר היו בדרכם לסברו. מטף כבר חטפה לה מגש ואמרה "יוו סופסוף! אני גוועת!".  חטפתי את המגש מידיה, ואמרתי בעלק סמכותיות "אנחנו לא אוכלים עכשיו! צריך לחכות לחג'י!!" היא כעסה ואמרה ש"אני לא שמה על חג'י, אני רעבה", אבל בסופו של דבר היא צמה בדיוק כמו כולם. רק שלי לא היה איכפת כי אני יצור מוזר שלא צריך לאכול!

דוליז

מטף הייתה מדוכדכה במקצת אז אמרתי לכולם שכדאי להם לעלות איתי לגג ואז אני אראה להם משהו מגניב, אז עלינו לגג וישבנו על אותם עיגולים מוזרים שבמרכזם יש פרמידות ממראות, וצפינו בעוברים ושבים. לאחר כעשרים דקות חג'י הופיעה.

היו שם די הרבה אנשים, אך לא כמו אתמול, הם היו מסודרים בקבוצות ברורות והבנו שהם גם במפגש פורום.

בכניסה לגג הסתובבו להם בנים בסביבות גיל 12-14 שהם ממפגש גאים.

באמצע הגג הסתובבו להם בנים בסביבות גיל 15-18 שלא ברור מאיזה מפגש הם, אבל כנראה משהו מפדח כי הם לא רצו להגיד לנו

הסככה שרצה בנות קטנות בסביבות גיל 12 שמסתבר שהם מפורום דוליז! פחחחח

חג'י ואני הסתודדנו, הצבענו על בנות הפורום וציחקקנו לנו ואז באו שתי בנות, שאחת מהן חבשה לראשה כתר נייר שאליו מודבק מן שרשרת סגולה- כסופה שכזאת כמו שתולים בסוכה, ושאלו "אתם צוחקות/מרכלות/מתלחששות על הפורום שלנו?" (לא זוכרת את הניסוח המדויק ועמכם הסליחה) חג'י ענתה לה בצורה מתנשאת אך נכונה "אין לי משהו יותר טוב לעשות...?".

הבנות הללו צריכות ללמוד, כשמצביעים עליך, מתלחששים, ואז צוחקים- אז כדי לך להחיל לחשוד בזה שמרכלים עליך...

בדרכנו החוצה הארלם שמה לב לעוד קבוצה שאמרה לה שהם פורום מיכאלה.

מיכאלה?! אבשלי חייב לדעת! הוא מת על מיכאלה!!

גהה: "יווו אבא! אתה לא תאמין! יש פה פורום מיכאלה!

אבא: "מה? איפה?"

גהה: "בגג של עזריאלי"

אבא: "אה.. שילכו קיבינימט"

מעשייה בארבעה בלונים

אז חג'י הגיעה ואז אפשר היה להתחיל לבלוס.

החלקתי על המעקה של המדרגות הנעות בזמן שכולם עמדו שם כמו אנשים נורמלים, וכולם החלו להתפזר לכיוון האוכל האהוב עליהם, ורק אני כמו אהבלה, הייתי חסרת תאבון.

בשלב מסויים לנולי היה רעיון לקנות בלון הליום ולשאוף אותו. כשהיא חזרה ואכן החלה לעשות בו שימוש וכולם התלהבו כך שמצאנו את עצמנו בפתח הגג שכבר היה סגור, עם בלון לכל אחד.

גהה קנתה בלון כתום.

חג'י קנתה בלון ירוק

נולי קנתה גם כן בלון ירוק

רלי קנה בלון בצבע לבנדר- שבעצם היה ורוד.

ונדמה לי שג'ינג'ית גם קנתה באיזשהו צבע.

נטף ודי עפ"י הזכור לי לא קנו. הארלם, קרפלך, חלילה ושניצל כבר הלכו הביתה.

יומולדת

אחרי התמסטלות מהבלון ובליסת סופגניה מצדי, כל אחד פנה לדרכו.

כשהגעתי הביתה הלכנו ישר לסבאספתא שלי, כי יש היום יומולדת 81 לסבא והם הזמינו את כל הילדים והנכדים.

אני שונאת ללכת לסבאספתא שלי, הם סתם מעצבנים שכאלו, אבל הפעם היה דווקא נחמד.

דודה שלי דיברה איתי על זה שאני מנגנת בגיטרה (היא לא יודעת שיש לה שם!) ושאלה אם אני יכולה להראות קצת לבן שלה כי אולי הוא רוצה ללמוד, ובכלליות על מוזיקה ודברים.

ואחרי שכל הסיפור נגמר, קפצנו אליה אני ובן דודי היקר צ'ץ' אל אותה הדודה.

רק שבסוף הבן שלה נכנע די מהר, ואת שאר הערב צ'ץ' בילה בלהסביר להם דברים על המחשב ובשיחה נוקבת על פלאפונים, אני הייתי יותר על תקן של ליווי ברקע.

עדיין הם אמרו לי שאני מנגנת יפה וזה הספיק לי  ^_^.

---

מחר אני הולכת לסבאספתא שלי בסביבות 12 שכזה כדי שיספרו לי את סיפור חייהם לעבודת השורשים שלי שאני אמורה להגיש בקרוב... וכך אני אמורה לבלות את היום האחרון של חופש חנוכה.

שמחה לי וששון.