אז התפלחנו גם משם...

 אתמול בוקר.

כמו כל השבוע ההוא, הגעתי ישר לשעה שניה כי לא היה לי כח לגרור את עצמי מהמיטה.

נכנסתי לכיתה וברכתי את חברותי בברכת בוקר טוב, וביקשתי מקרפלך שתחכה לי עד שאני אארגן את הדברים שלי.

כשהסתכלתי אחורה, ראיתי את המבט המחשיד על פניהן של הארלם וחינה, ואז הן נעלמו כהרף עין, וזה, יכל להגיד רק דבר אחד...

מיד רצתי ותפסתי את ידה של קרפלך למרות התנגדותה הקלה, והתחלנו לרוץ בצוותא אחרי הארלם וחינה, כשהסתכלתי אחורה, ראיתי את תפוזינה שרצה אחרינו, מנופפת באצבעה וצועקת "אני לא מסכימה לכן לעשות את זה!"

הגענו לפירצה וניסינו לשכנע את תפוזינה להתפלח איתנו מהתפילה, והיא החליטה שזה לא חכם ביום של בוקר כיתה.

וכך יצאה לה לדרכה חבורה עליזה הכוללת את קרפלך, חינה, הארלם ואותי.

בדרך עברנו ליד גינה והחלטנו להתגלץ',אני היחידה שהחליטה להיות מקורית ולהתגלץ' על הגב עם הראש קדימה ולכן גם הייתי היחידה שחטפה בומביה ... אאוץ'.

לאחר שחינה רכשה לעצמה כוס גדולה של אייס קפה ("אני אמכור את נשמתי לשטן תמורת אייס קפה"), והארלם רכשה מאפים לכולנו, חזרנו לעוד שיעור בבצפר, ולאחריו כולנו עלינו להסעה שלקחה אותנו לבוקר כיתה שהיה אצל ילדהצמחונית.

לאחר שהגענו והתווכחנו קצת על המקומות, המורה עשתה פעולה נחמדה כזאתי, ואח"כ עפ"י המתוכנן הכיתה הייתה אמורה להתחיל לראות את הסרט "האושפיזין" אך אויה! הדיסק צרוב, ולכן שאלו רב שכנראה אמר שאי אפשר לראות את הסרט.

בערך בשלב של נקודת המפנה המסעירה, החלטנו שוב, כל החבורינה הקטנה להתפלח- ושוב תפוזינה החליטה להשאר.

הפעם התפלחנו אל גינה שהייתה סמוכה לביתה של ילדהצמחונית, והשתעשענו באומגה ושלל מתקנים אחרים.

כשהתחלנו לשוב על עקבותינו, הגענו לביתה של ילדהמצחונית בדיוק בזמן שהפיצות הגיעו.

כשבאמת התחילו לצפות בסרט לא צרוב שהשיגו בסוף איכשהו, החלטנו שלא בא לנו לראות אותו, אז הלכנו לחדר אחר ושיחקנו עם השרקנית שירקי וחיים הארנב ועשינו קוויזים. כשהמורה שאלה למה אנחנו לא צופות בסרט, שיקרנו במצח נחושה ואמרנו שכולנו ראינו את הסרט הזה, איזה מזל שהיא לא ידעה שרימינו אותו ובעצם רק חינה ראתה את הסרט! חה חה אנחנו כה מופרעות...

לאחר שנגמר הסרט והבוקר בכלל, החלטנו ללכת לגינה גדולה, להזמין את חג'י אוזה מנגה ורלי וסתם להעביר את הזמן.

היינו שם כל הארבעה- תפוזינה שגרה קרוב מאוד לשם החליטה שהיא הולכת לישון, (גם אתם שמים לב לדפוס התנהגות?). בילינו בנעימים במשך כשלושת רבעי שעה, אח"כ הארלם הלכה לחצי שעה וקרפלך הייתה צריכה ללכת כי היא קבעה עם חברשלה, ונשארנו שם רק אני וחינה.

אולי כל הסיטואציה מזכירה את הקטעים מהסרטים, משהו בסגנון "וכך מצאתי את עצמי עם חברתי בת ה-17 לבד בגינה, שוכבות על הדשא... מעולם לא חשבתי שנהיה יותר מחברות טובות", אבל מה שבעצם קרה זה סה"כ שכבנו על דשא עוקצני ובלבלנו אחת לשניה בשכל לבד בגינה.... וזהו! אני נשבעת!

לאחר זמן מה כבר כולם היו שם: חינה, הארלם שחזרה, חג'י והכלב המגניב שלה ראג'ה, אוזה מנגה רלי ואני.

לא עשינו משהו מיוחד, ולדעתי זה מה שעשה את כל האירוע לכן די נחמד ובעל יחוד מסויים, משהו שבעוד 20 שנה זה יראה כמו זכרון רחוק וחמוודי כזה..

אחרי שנמאס לנו, חג'י עם הכלב שלה, אוז ומנגה חזרו הביתה ורלי ליווה אותי את חינה ואת הארלם הביתה(הליכה של יותר מחצי שעה...).

איזה יום נפלא!