המון שוקולד!!

אבא שלו ענה, ושאל את מי אני מבקשת.

בגלל שאני בעצמי לא הייתי בטוחה, אמרתי לו "את הבן שלך... נו זה שבן 18".

דיברתי איתו עוד קצת בטלפון, וגם הוא כמו חברו,נהג להוסיף וש בסוף כל מילה (הייוש).

נראה לי שמטרת התקשרותי אליו, הייתה כדי שילווה אותי למקום כלשהו בשעת בוקר מוקדמת זו, כשהשמש זה עתה זרחה ועוד בקושי היה אור.

וזה לא שפחדתי או משהו, סתם היה לי משעמם.

---

השעון המעורר העיר אותי בסביבות 6 בבוקר, רק קמתי וכיביתי את השעון.

אבשלי גם העיר אותי אח"כ, חירבש לי קצת בשכל והתעלל באוגרת חסרת השם שלי.

התארגנתי לעוד יום לא כ"כ רגיל, שכן היום כל השכבה יוצאת ל"יד ושם".

בנסיעה לשם סיפרתי לחג'י על כך שחלמתי על אחד החברים של רלוש.

כשהגענו, הייתה הפסקה של רבע שעה, ואני הייתי רעבה לשוקולד. הבעיה היא שהיה מלא תור, ולא היה לי כוח לחכות.

חג'י החביבה הסכימה לעמוד בתור במקומי, ושאני אתן לה חתיכה (מהשוקולד!). כעבור מספר דקות, חג'י חזרה עם קליק אקסטרה לארג' אדום והחזירה לי עודף של 2 שקלים (8 שקל על קליק?!?! גנבים...).

כשהגענו חזרה לבצפר, ירדנו מהאוטובוס אני הארלם ואברילית. לאברילית כאבה קצת הבטן והיא רצתה לשתות, ולכן הלכנו למכולת קרובה במטרה לקנות לה שתיה. ניצלתי את הביקור החפוז במכולת כדי לקנות קליק, ואז חשבתי לי, שאם אני כבר פה, אז למה לא שתי חבילות? ככה קניתי לי שתי קליק, אחד בטעם האהוב עלי, ואחד בטעם שחג'י אמרה שכדאי לי לטעום, ואברילית המושפעת הזאת החליטה גם לקנות לה שוקולד.

התחלנו ללכת שלושתנו, בדרך ראינו את חירבושלה וטבריה. טבריה ראתה את המתוק המתוק הזה בידי וביקשה חתיכה, ואני כמו חזירה נקבית הרחקתי את השוקולד ממנה, הסתכלתי עליה במבט מלא אימה, ואמרתי לה "לא רוצה, אני במחזור!!"

לקראת ערב, וביוזמתה של מנגה, יצאנו לנו ארבעתנו- מנגה, חג'י, זברה ואני.

למרות שסרטים מסוג זה מדירים שינה מעיני, ראינו את "הקללה". דווקא לא היה סרט מפחיד. אפילו היו בו קטעים מצחיקים.

בזמן ההקרנה עשינו חינגה על כמה לוטוסים (ביסקוויטים קטנים יאמי יאמי), וחבילת השוקולד השניה שקניתי אחה"צ.

חוץ מהסרט, מנגה ואני בילינו בשירותים (לא כמו שאתם חושבים!) ועשינו בועות סבון, בזמן שחג'י הסתובבה עם זברה שקנה לו גלידה.

חוץ מזה קניתי עגיל. קניתי לחג'י שתי מסטיק בזוקה, ולי סוכריה ענקית עשויה מכימיקלים טהורים (אכלתי כזאת שבוע שעבר שהסתובבי עם קרפלך, אני בטח מתה מסרטן עוד שבוע), זברה קנה לעצמו סוכריה על מקל שהוא מעט התקשה להסיר ממנה את העטיפה.

חזרנו עייפים אך מרוצים, וכשהגעתי הביתה, נזכרתי ששמתי בבוקר בתיק שלי קופסה של זיתים שחורים שלא אכלתי, ועכשיו לכל התיק שלי יש ריח של זיתים.... באסה.