מה קרה למה שאכלת?

אתמול... נו מה היה אתמול?

שעה ראשונה הייתה תנ"ך ואיחרתי (כרגיל). כשנכנסתי לכיתה כשהשיעור נגמר, השתדלתי לעשות את הפרצוף הכי חולה ומסכן שעדיין לא נראה מנסה יותר מדי, כדי שהמורה לא יציק לי. הוא רק אמר "בוקר טוב" בנימה כזאת של "טוב שהגעת..".

שעה שלישית- אנגלית. אני לומדת באותה קבוצה עם קרפלך, ושתינו שונאות את המורה ולכן גם את השיעור עצמו.

בגלל שחג הפורים מתקרב ובא, והשביעית היא זו שאחראית על "הסעודה" שהיא איזשהו מאורע לכבוד החג, היו מספר בנות שהשתחררו. הניסיון שלי ושל קרפלך להראות כאילו איכפת לנו ואנחנו רוצות לעזור, עלה בתוהו, ולכן נאלצנו ללכת לשיעור.

כשהגענו, גילינו לתדהמתנו, שיש בסביבות ה10 בנות בכיתה.. תמיד הרבה בנות מתפלחות אבל הפעם הם שברו שיא. המורה בלבלה לנו בשכל, וקרפלך ואני דיברנו על דברים הרבה יותר חשובים ומעניינים מהשטויות של המורה, קרפלך סיפרה לי כמה היא רעה בגלל משהו שקשור לחבר שלה, ואני... אממ... סתם סיפרתי לה שטויות לא חשובות.. עד שהגענו לנושא של גובה ומשקל. בשלב מסויים שדיברנו על היחס בין הגובה והמשקל של כל אחת מאיתנו, אמרתי די בקול "אז בעצם זה יוצא שכל מה שאכלתי מכיתה ח', הלך ישר לגובה שלי!" בגלל שזה היה סוף שיעור, וגם ככה היו קצת בנות כולם שמעו את מה שאמרתי, וגם המורה...

המורה: "מה אמרת שקרה לכל מה שאכלת?"

גהה: "אממ כלום המורה לא משנה"

המורה: "רגע.. מורדוך זאת אחותך?"

גהה: "כן..."

המורה: "אז מה קרה לכל מה שהיא אכלה...?"

יש לציין, שהמורה הזאת מלמדת גם את מורדוך (כפי שניתן להבין מהקטע), ובקשר למבנה גופה של אחותי.. היא לא אנורקטית, אבל היא עוד לא יוקוזונה (מתאבק- עבר בWWF, בורים!). וזה היה סתם הערה מגעילה.

בהפסקה שלפני השיעור הפני אחרון, אני וחג'י עלינו לחדר מחשבים וגלשנו בגאיה (התמונה הראשונה משמאל).

חג'י התעקבה באיזה משחק באתר וביקשה שאני אחכה לה. מקץ כמה דקות, ירדנו במהירות לכיוון הכיתה בתקווה שלא נאחר.

כשעמדנו מטרים ספורים מדלת הכיתה, ראינו שהיא די סגורה, ושמענו את הקול של המורה מתוכה.

התקרבנו בהססנות, חג'י שלחה ידה לכיוון הידית.... ואז הדלת נסגרה!

המורה הטיפש הזה סגר את הדלת!!!

לא נורא.. חזרנו לחדר מחשבים...

באותו היום, היה בערב יום עיון של המבל"ל, וקבעתי ללכת למקום המפגש עם הארלם.

כשהגענו חיכינו על המדרגות של המקום ולא ראינו אף אחד. הרגשנו מושפלות קצת להיות שם כי היו שם עוד הרבה אנשים (שאח"כ הסתבר שהם הלהקה הצעירה של אותה העיר והם הופיעו בתחילת ההרצאה). אז בגלל שזאת הייתה סביבה שלא ממש הכרנו, החלטנו להסתובב קמעה באיזור כדי להכירו יותר טוב.

הסתובבנו והסתובבנו, עד שראינו כמה ספסלים מגניבים ונשכבנו עליהם ודיברנו קצת.. והסתכלנו על השמים המחשיכים.

כשהגיע הזמן חזרנו למקום המפגש וראינו שם את האנשים.. מסתבר שהייתה מיני הרצאה שהתחילה יותר מוקדם ואיחרנו אליה.

בגלל שאז עוד כמעט ולא הגיעו בנות מהמכללה שלנו, או בכלל מהשכבה שלנו, הארלם ואני הסתובבנו עם שתי שמיניסטיות.

לפני שהתחילה ההרצאה הגדולה, פניתי אל הארלם ואמרתי לה בביאוס קל "אוף... איזה באסה שחג'י לא פה, אחרת ממזמן כבר היינו עושים מינגלינג" הארלם הסתובבה לשורה שמאחורינו ואמרה לקבוצת הבנות שהייתה שם "שלום, אני הארלם.. איך קוראים לכן?" וכך הכרנו כמה בנות נחמדות שכאלו ממכללה רחוקה.. והתלוננו בפניהם כמה שזה מבאס להיות בבצפר לבנות בלבד... ודיברנו קצת.. סה"כ נחמדות.

אח"כ התחילה ההרצאה הגדולה.. הייתה נחמדה... קצת משעממת אבל נחמדה..