יום שישי, 4 במרץ 2005

האיש, האגדה, והתחתונים האדומים

זהירות, פוסט ארוך ועילג לפניך, אם אין לכם כוח לקרוא את כל הקטע שמתחת לקו המפריד, אתם מוזמנים לקפוץ ישר לפואנטה, שנמצאת אחרי הקו המפריד הבא.




6:10 בבוקר.


השעון המעורר של הפלאפון מצלצל מצידו השני של החדר, ולמרות שבד"כ אני לא קמה לכבות אותו, הפעם דווקא כן, (התעוררתי באמצע חלום מוזר שבו אני ואוזה מתנחלות ביחד עם בנדודשלי בדירה הישנה שלו..), בגלל שנזכרתי בעובדה שהייתי אמורה להתכונן בליל אמש למבחן במתמטיקה אך לאחר שניסיתי ונכשלתי בכמה תרגילים הלכתי למיטה ונרדמתי.


לאחר התרעננות קצרה התיישבתי לפתור כמה תרגילים, ושוב נחלתי כישלון.


הגעתי לבצפר, ולמרות שביקשתי מהמורה שבמקסימום תעשה לי מבחן חוזר היא לא הסכימה, וכך התחיל לו מבחן שלא התכוננתי אליו אבל מי יודע... אולי המורה שותה כל מיני דברים תוך כדי בדיקת המבחנים..



אקצר את שאר היום שהיה מלא בצווחות של בנות 5 יחידות שהשוו תרגילים וגילו שהם צדקו, בכי של אלו שלא הצליחו (ובכי של הארלם על זה שהיא לא הצליחה שהתחילה לחייך בסיפוק אחרי ששמעה שחינה וחג'י ענו על הרבה פחות תרגילים ממנה), משחקי ארץ עיר שבה כמעט כתבתי שיפוד כחי וכפר שמריהו כעיר- שתיהם באות ש', מצב רוח רע ואובדני שלי, מעיכת במבה בתוך מחברת מתמטיקה של הארלם, הפצת שמועות עלי, והשארות של שעתיים יותר מאוחר כדי לעזור לצבוע משהו ולגלות בדרך שגם צבענו את הרצפה.



בסביבות השעה 17 צלצול טלפון מתפוזינה מודיע לי שב18 נפגשים כולנו בקניון ורואים סרט וכאלה.


בסופו של דבר הגעתי בסביבות 19, ומצאתי את חינה שהסתובבה לה לבד במשך שעה שלמה כי היא בניגוד לאחרות כן הגיעה בזמן. מאוחר יותר הצטרפו להם גם חג'י תפוזינה, הארלם, מנגה ורלי.


תפוזינה הייתה רעבה במקצת ולכן הלכנו לכיוון ההיפר נטו הקרוב בניסיון למצוא מאפה שיחזיק אותה במשך של שעתיים סרט. כשהיינו כבר בתוך ההיפר, חג'י וחינה הצביעו על מישהו והתלחששו, המישהו הזה היה לא אחר מאשר תום אבני (!!!) שכנראה החליט להשתמט מטירונות או משהו כזה, וטייל עם חברה שלו, עקבנו אחריו במבטנו, וראינו שהוא נכנס לחנות מסויימת... משהו של איפור (ידעתי שהזיפים האלה לא אמיתיים...), לחג'י היה תכנון שרלי יסתובב ליד תום ויתנהג כאילו הוא באמת מחפש משהו בחנות, ואז הוא יעמוד לידו, אני אצלם את שתיהם בפלאפון, ואז נברח משם... רלי לא הסכים.


בסוף לא מצאנו מאפים, והתחלנו ללכת לכיוון הבורגר ראנץ'. כשעמדנו ליד הדלת, התקשרתי לקישוא וסיפרתי לה על הסלב, "תביאי לי חתימה" היא אמרה, והסתובבתי לכיוון חינה שעמדה מאחורי ואמרתי "חחח היא אמרה שאני אביא לה חתימה.." רק שחינה לא עמדה מאחורי.. אלא תום אבני, והוא חייך.



לאחר שסיימנו את עסקנו בבורדר ראנץ', חזרנו לקניון, והסתובבנו בין החנויות, אחת מהן הייתה אודם. מדדנו בה מלא דברימים, ובסוף אני ומנגה קנינו שתינו מקל כזה שתוקעים בשיער, והוא שחור... יאמי!


בערך בשלב זה של הערב נפרדנו מרלי והארלם, ושאר החבורה המשיכה להסתובב בקניון.


בתחילה חזרנו להיפר נטו וחינה ואני קנינו עוגיות יאמי יאמי כאלו, אח"כ הסתובבנו וחשבנו מה לעשות. חג'י הציעה (היו לה המון רעיונות היום...) שנסתובב בחנויות והם ילבישו אותי בכל מיני דברים. הרעיון הזה בסוף לא יצא לפועל וחבל.. דווקא היה בא לי להתפשט... (בגלל החום! ... כן, זהו זה). בסוף החלטנו להתאפר מזעזע בסופר פארם וללכת להצטלם.


היה שם גלוס זוועתי אחד בצבע אדום מגעיל כזה שמיאנתי למרוח, אז בסוף כולם התפשרו על גלוס ורדרד בגוון טכעי יותר. חוץ מזה לא ממש מרחנו עוד דברים ככה שזה לא היה מזעזע כמו שרצינו..


הבעיה השניה הייתה כמותית: איך מכניסים 5 בנות בגיל העשרה לתוך תא צילום קטנטן?!


רק בגלל בעיה זו, התמונה יצאה צפופה ולא מובנת, ואצלי רואים בעיקר את האף כי בנוסף לחוסר המקום הייתי באמצע להתפדח מנוכחות המצלמה וצחקתי...


רצינו ללכת ולהצטלם שוב, אבל בגלל סכסוכים עם הרוסיה המעצבנת שהחליטה שלא מתאים לה שנכנס לפארם, ננסה את כל הטסטרים, נעשה רעש ונלך, והעדר מוטיבציה להדחס שוב לתא הקטנטן, החלטנו לא להצטלם שוב ומנגה הסיעה את כולם הביתה.


בדרך היא קצת פגעה במראה של איזה אוטו... חיחיחי.






אין פואנטה..

6 תגובות:

  1. אה... התכוונתם שאני אעשה כאילו שאני מחפש שם משו?
    חשבתי שרציתם שאני אחבק אותו ותצלמי, בגלל זה לא הסכמתי.. :sweat:

    השבמחק
  2. חיחי כי זה בדיוק מה שרציתי :דומו:
    ואני זאת שאיתרה את תום אבני
    אני!!! חח

    השבמחק
  3. אני בחיים לא הייתי נוגע ב...ב...מתרומם הזה!

    השבמחק
  4. אבל איפה בסיפור הזה יש תחתונים אדומות?
    רלוש! קללות ממך? :קריצה:

    השבמחק
  5. Pfft
    אני כל הזמן מתבלבלת במספר הבלוג שלי ...

    השבמחק