להשתולל כמו אינפנטיל

מחר אמור להיות שוק פורים.

ביסודי, השוק בשבילי היה דבר קסום ומיוחד שסימן את בואו של החג האהוב.

לקראת הכיתות המתקדמות יותר ביסודי, השוק הפך לפחות ופחות מושקע. חוץ מזה שפתאום הבניין של בית הספר היה נראה הרבה יותר קטן, והרבה פחות תלמידים נרשמו לבית הספר ולכן הוא גם היה נראה ריק, והשוק איבד מקסמו.

בתיכון, חלק מההתרגשות הנושנה חזר, אמנם החלק הקסום שבו כבר נקבר לו יחד עם תקופת התמימות המבורכת, אבל פה כבר יש יותר השקעה. יש הרבה פעמים "השור הזועם" וטרמפולינות.. ולמרות שזה די קטן ויש בו מעט אפשרויות, אני מרשה לעצמי להשתולל עד שרירים תפוסים. חוץ מזה, יש פה גם פרסים יותר שווים, וגם זכיתי פעמיים, בכיתה ח' בארוחה חינם בסברו, ובכיתה ט' בפן חינם- זכיה שעד היום צוחקים עלי בגללה מדי פעם, שכן מי שמכיר אותי יודע שפן, על אף שהוא חינם, זהו הפרס הכי מיותר שאני יכולה לזכות בו.

מחר, השכבה של מורדוך מארגנת את השוק, גם הפעם יש "שור זועם" וטרמפולינה, וגם הפעם יש הגרלה גדולה, שקניתי לה כרטיס אחד ויחיד.

אם השוק יהיה מוצלח, אני אשתולל כמו ילדה אינפנטילית בכיתה א'.

לילה מלא חלומות צלולים לכולם...