בדיחות אצבע

11:30.

השעון המעורר רדיו שלי התחיל לפעול בתזמון מצוין, בדיוק התחיל השיר "אם כבר" של היהודים.

הדלקתי מהר את הטלוויזיה על המסך המפוצל שהוא בעצם גלגל"צ אבל רק יותר צבעוני, והתחלתי לשיר במסטוליות ובקול של בוקר יחד איתם (בעיקר איתו למען האמת, על קול כמו שלה אני יכולה רק לחלום).

המשכתי לזפזפ וראיתי טופ 10 של אואזיס וניגנתי יחד איתם בערך את וונדרוול בגיטרה ועוד איזה שיר אחד בחלילית, ואח"כ טופ 10 של ריקודים בvh1 כשבמקום ראשון מקרנה, אבל במקום שלישי היותר מגניב היה "Walk Like an Egyptian".

הסתובבתי קצת בחדר במסטוליות, כשראיתי את מחברת מ"מ על השולחן, והנחתי שאם אף אחת לא הודיעה כלום כנראה שאין יום עיון.. או שהוא התבטל... או פשוט הוא לא היום ואני סתם טועה למרות שממש ממש הייתי בטוחה הפעם.

תפוזינה התקשרה אלי והציעה שנסתובב איפשהו היום, וביקשה לשאול את האחרות.

התקשרתי לחג'י שאלתי אותה לפשר התוכנית, והיא אמרה שהיא לא יכולה בכל מקרה כי קרקעו אותה (פחח זה נשמע הרבה יותר טוב באנגלית), אז המשכנו לדבר עוד איזה שעה כשבדרך סיפרתי לה שבליל שלשום חלמתי שראיתי אותה בשמלת כלה, רק שהקטע הזה בחלום חזר לי שלוש פעמים וכל פעם היא הייתה עם מישהו אחר.

באמצע השיחה, אמשלי נכנסה לי לחדר כשמבט מעט דואג על פניה.

אמשלי:"גהה, מה איתך?"

גהה: "אה?"

אמשלי: "את לא היית כל היום במטבח"

גהה: "אז?"

אמשלי: "אז תאכלי משהו, זה לא יום צום"

ואז באמת נזכרתי שעברו איזה 4 שעות מאז שקמתי ואכלתי רק איזו לביבה מגעולה כזאת שקישוא הביאה לי...  שיהיה.

הבאה בתור הייתה קרפלך שגם לא יכלה לבוא, אז דיברתי איתה גם איזה שעה על עניינים ברומו של עולם וסיפרתי לה על הקונספירציה שעליתי עליה. 

חשבנו שאם היציאה של תפוזינה לא תצא לפועל אני אגיע לישוב המזערי בו היא גרה, ונחלוק ספריי קצפת כזה או משהו.

כשהתקשרתי לתפוזינה  לבשר לה על המרה, היא בדיוק הייתה בטלפון עם רלוש, ומסתבר שכולם הולכים בערב לסרט בקניון הזה ליד הבַיִצֶ'ל הארלם, שבעצם קרוב גם אלי. יופי טופי.

בנתיים ישבתי לי על המחשב, עד שהוא עיצבן אותי, ושהתעצבנתי מההורים שלי, ומהטלויזיה, ואוזה התקשרה אלי והיא שמעה איך אני מתעצבנת על אבשלי שפתח את הדלת המעצבנת של החדר המעצבן שלי, ואז מפרשת לאנשים שהיו אצלה "רע לה, והיא כועסת על אבשלה, והדלת שלה עושה לה קולות..."

בסוף הנוכחים היו: רלוש, מנגה, אוזה, שתי חברות של אוזה, תפוזינה, הארלם, בוגי, אצבע ואני.

פספסנו את ה10 דקות הראשונות של "גבר מי שמטפלת" (סרט חביב +).

אחרי הסרט הארלם ניסתה לגרור אותי לכיוון הבית שלה כי הסרט הסתיים בדיוק כשמתחיל אינויאשה, אבל בסוף ראינו את זה בטלוויזיה של הקניון.

כשנגמר הפרק הלכנו לכיוון שאר האנשים בגלידריה, שבדרך ראינו את שורצי.

שורצי היא קקי רק בגלל שהיא למדה איתי ביסודי. והיא הייתה חברה גם שלי וגם של הארלם.

דיברנו קצת וקיללנו אותה מאחורי הגב כשהיא הלכה.

כשהגענו לחבורת האנשושים, קיטרתי קצת בנוגע לקרייב שהיה לי ללימונדה, קיטרתי עוד קצת.. ועוד קצת.... עד שיצאה איתי משלחת לחפש את המשקה המיוחל,בסוף מצאנו בארומה. יאמי יאמי.

את סוף הערב בילינו מסביב לשולחן אחד בניסיון להמציא בדיחות כאלו של אצבעות..

---

אם הגעתם עד לשורה הזאת, אני מצטערת על הנזק הנפשי שנגרם לכם מקריאת קטע ארוך ומייגע זה...