ז?!

העפתי את אבקת הפרחים והחומר הדביק שהתעקש להשאר על אצבעותי, אספתי את חפצי ויצאתי מהמעבדה.

חג'י חיכתה לי בחוץ ויחדיו הלכנו לחדר המורים כדי לדבר עם המורה בקשר למסיבת הסיום של המכללה היום.

המורה עברה מחדר לחדר, ובכמה דקות שנשארתי עם חג'י לבד, היא נזכרה שהיא הייתה אמורה להביא גם שקית זבל. היא הסתכלה על הפח שניצב בפינת החדר, וראתה שהוא ריק, ובין רגע בתצוגה מופלאה של זריזות ידיים היא שלפה משם את השקית והחביאה אותה. שניות אח"כ המנהל נכנס, הסברנו לו לטיפש שאנחנו פה עם המורה, ואח"כ כשהמורה נכנסה והוא יצא, חג'י הסבירה לה בלחישות על הפשע שלה. המורה רק צחקה ואמרה שהיא ראתה אותה מתעסקת עם הפח ולא ידעה למה...

הילדה הכושית הקטנה הלכה בעל כורחה לתחנת האוטובוס, היא סחבה עמה ביד אחת את התיק הגדול השחור שבתוכו הייתה סטלה, וביד השניה שקית שבה חלקים שפעם היו חלק מיצור חי, ותבלינים.

פגשתי אותה שם יחד עם חג'י והמורה, וחיכינו שם לחרסים שיבוא ויאסוף אותנו לפארק שבו המפגש יתקיים, ובנתיים קניתי שתיה.

הערב לא היה כזה מי יודע מה אז רק אסקור אותו בכמה מילים:

חרסים התחיל לתפעל את המנגל על גחליו ובשריו, כשאני חג'י החמודה ומאוחר יותר גם ווייץ ישבנו על הדשא והתחלנו לפרוט על סטלה בתורות. אם בתחילת הערב היו בסביבתנו שלושה חתולים, הרי שבסופו היו כבר איזה שמונה, ועוד שמענו קולות ייחום בסוף הערב...

אכלנו, שיחקנו בינגו, פרטתי עוד קצת, חג'י ואני ניסינו לחבר המנון למכללתנו ואיבדתי את המפרט היפה שקישוא מצאה לי, כמעט אף אחד לא עזר לחפש...

האירוע המצחיק ביותר של הערב, היה ללא ספק המשחק עם הטוש. המורה הביאה טוש ודפים, וכל אחד בתורו היה צריך לצייר מושג בקשר לנושאים שנלמדו במכללה. התורות חלפו עברו להם, עד שהגיעו ל-א', ואחריה גם האח הקטן שלה, בן הארבע וחצי שבא איתה גם רצה לצייר. הציור שלו היה נראה כמו כוכב, ומסביבו הרבה דברים שהיו לא ברורים.

הניחושים עלו מקהל האנשים "מיקרואורגניזם!" אני ניחשתי, "פטישים" אחרת אמרה, ולאחר שצף ניחושים, שאלנו את אחיה מה מצוייר, והוא ענה עם חיוך מרוח על פניו, ובקול צייצני "זין!!" כולן היו מוכות הלם. אחותו הגדולה נחלצה לעזרתו והסבירה "לא... נו, פשוט הוא לומד עכשיו אותיות..." ההסבר היה נשמע הגיוני, רק חבל שהוא המשיך לצעוק את זה עוד כמה פעמים...

לכשהגעתי לביתי, נשמע צלצול טלפון.

"גהה, זה בשבילך... שה איזשהו קול של מישהו שאני לא מזהה" אמרה מורדוך שנראתה מבולבלת במקצת.

ובכן, הטלפון היה מלא אחר מאשר דני!

הוא שאל לשלומי ואני לשלומו, סיפרנו כל אחד על סדר יומו, ודיברנו קצת על כדורגל, וגיליתי דברים חדשים בתחום.

חתכתי עגבניה ובאתי לתת לאוגרת הפרוצה, ושמתי לב שהכלוב קצת פתוח. חשבתי שהיא פרצה החוצה שוב, והתחלתי לסרוק את הנסורת ולהפוך אותה קצת, ואפילו התחלתי לחפש על הספריה בין החפצים כשחשבתי שהפוסטמה ברחה שוב..

בסוף היא לא ברחה....