הפסקה.
חרסים, שאחראי על המבל"ל בבית ספרי נכנס לכיתתנו בהליכה מעט חולמנית, והגיע לפינה השמאלית בסוף הכיתה ליד החלון- הפינה שאני וחברות שלי יושבות בה.
"מישהי מכן יודעת לנגן?" הוא שאל אותי את הארלם וחג'י, שהצביעו עלי ומיד פצחו בתעמולה.
"שבוש יודעת לנגן בחלילית... היא אפילו לימדה אותי את אינויאשה!"
"כן... היא יכולה לנגן כל דבר"
חרסים התרשם, ולאחר ששאלתי לפשר העניין, הוא הסביר שזה למסיבת הסיום של המבל"ל שמתקיימת מחר.
"מה?! אבל אני בכלל לא רוצה לנגן מול אנשים!!" הזדעקתי. הארלם ביקשה למלא את מקומי, אך לשווא- חרסים בטח שם לב שמוזיקה זה לא הצד החזק שלה (עוד בכיתה ב' המורה שלה אמרה שאין לה שמיעה מוזיקלית בלירה).
לקראת סוף ההפסקה כשאני והארלם התחלנו לזוז לכיוון כיתתנו, חרסים תפס אותנו ודיבר איתנו על קטע הנגינה. פשנינה- המורה השניה שאחראית על המבל"ל הצטרפה לשיחה וכנראה הבינה שאני עומדת לנגן והתלהבה במקצת, כשסירבתי בצורה הכי לא משתמעת לשתי פנים שיכולתי לחשוב עליה, הארלם שוב ניצלה את ההזדמנות וביקשה להופיע במקומי.
"אנחנו רוצים מישהי שיודעת לנגן, לא שתעלה על הבמה ותעשה טווווו טוווווווווווו ותרד... גהה כבר מבינה עניין ויודעת לנגן"
תודו שזה די מייבש...
אחה"צ.
אני מחללת בחלילתי החמדמדה משיעמום, ומנסה לשכוח שיש לי מחר מבחן במתמטיקה, כשפתאום קישוא מודיעה לי "יש לך טלפון... זה אנוכי מהמבל"ל".
"שמעתי שאת עומדת להציל את המולדת ולנגן במסיבת סיום".
בהתחלה הוא היה בטוח שאני אנגן בחליל, שלטענתו "עושה אווירה", כשתקנתי אותו ואמרתי שאני מנגנת בחלילית, הוא כנראה הרגיש עילאי בגלל שחלילית זה לא כלי אמיתי ושאל "הדבר הזה שהילדים הקטנים מנגנים בו?"
הוא עצבן אותי.
הסברתי לו שאני לא מנגנת כי פעם אחרונה שהופעתי זה היה בכיתה ה' ככה שאין לי ממש קטע שאני יכולה להופיע איתו, והוא בכלל היה מתחשב וכנראה הבין שיקח לי המון זמן לתרגל...
ווואאהאהה!!!
מרשעת שכמותי...
אם הוא רק היה יודע, שמאז שהפסקתי לנגן בכיתה ה' אני המשכתי ללמוד לבד משמיעה,והצלחתי לנגן קטעים קלאסיים של מוצרט, בטהובן, הקטע הזה ששומעים בסוף של הסרט "עיניים עצומות לרווחה"... איך שלא קוראים לו, ואפילו קצת מ"אביב" של ויואלדי..
אם הוא רק היה יודע, שאולי הפועתי פעם אחרונה בכיתה ה', אבל אני מנגנת על בסיס כמעט יומי ואפילו עושה קנונים עם עצמי...
אבל כנראה שי בעולם עוד אנשים ששמיעה מוזיקלית הוא בין הצדדים החלשים שלהם, כמו אמא שלי לדוגמה, ששמעה את כל הכתוב לעיל כשסיפרתי לאחיותי, ואמרה משהו בסגנון "בגיטרה את לא מספיק טובה.. ובחלילית יש כמה קטעים שאת כן יודעת לנגן טוב"
בעכסה.. בגיטרה אני במצב סביר, ואפילו יש בנות שמנגנות כמה שנים שאני משתווה אליהם, ככה שלא ממש מזיז לי.
"רק כמה קטעים טוב?!?!? תפעילי לי פה VH1 ותראי איך אני מנגנת לך פה שירים מלפני שלושים שנה משמיעה ראשונה!!!"
צעקתי לכיוונה כאילו הייתי מינימום אממ חלילנית מאוד דגולה.
את אכן חלילנית דגולה!
השבמחקבונא חלילית זה רמה
השבמחק:)
חלילית...
השבמחקלמדתי לנגן על אחת בכיתה ו’. הספקתי ללמוד רק את יונתן הקטן ואז איבדתי את החלילית...
יומטוב