תרבות: הוא שאל אותי אם בא לי ללכת איתו לסרט כי הוא השיג כרטיס אחד חינם, הלכתי איתו ושילמנו חצי חצי על הכרטיס שלי. רצינו ללכת ל"בית השעווה" אבל המבצע היה קצת מחורבן ונאלצנו ללכת ל"בוגי מן" שחשבנו שזה סרט מטומטם, אך הוא התגלה כמשהו מפחיד מעבר למצופה. תתעלמו מהשם הדפוק, ולכו לראות.
חברה: איתו= הבנדוד/כמעט אחשלי. לא הלכתי איתו לסרט המון זמן, בעצם הסרט האחרון שראינו יחד היה "מטריקס רבולושן". כבר שכחתי כמה כיף ללכת איתו לסרטים, כמה זה מצחיק שהוא פעם יושב מקופל כמו ילד מוכה וממלמל "סעמק, לא הייתי צריך לבוא לסרט הזה", ופעם יושב בצורה פתוחה ואומר "דווקא סרט טוב, טוב שבאנו לזה", כמה מוזרות התיאוריות מושפעות המטריקס שלו בנוגע לזה שהחיים הם לא באמת מה שהם נראים.
הוא גם הזכיר לי היום את העובדה ששנינו ראינו את החייזרים ביום המוזר ההוא (תזכירו לי לכתוב פוסט מתישהו).
תזונה: ביומיים האחרונים שתיתי פעמיים אייס קפה קטן מקפה ג'ו, ועוד אייס קפה אחד מד"ר לק שבישוב הנידח שחברותי מתגוררות בו. אני מפתחת התמכרות שנראה לי שאין ממנה דרך חזור.
חוץ מזה הקופסה של אבקת מרק הבצל קורצת לי שוב.. אני אוכלת ממנה ברגעים אלו ממש.
אני צריכה להשיג לי חיים קצת יותר נורמליים.
חוץ מהכפייתיות לאבקת בצל הכל נראה כאן נורמלי :)
השבמחק