זהירות, פקאצה לפניך

חה.

הייתי עם חג'י וחינה בעזריאלי, כדי לקנות לי נעליים, ובדרך גם חצאית בשביל המשך המייק אובר שחג'י אמורה לעשות לי.

הבעיה היא שחג'י לקחה את עניין המייק אובר רחוק מדי, וכל הפריטים שהיא הציעה לי למדוד היו רחוקים מאוד מאוד ממה שאני לובשת בד"כ, או במילים אחרות, היא לקחה בגדים מוזרים עד מאוד. הביזארי הוא שהיא גם כעסה עלי על זה שכמעט לא מדדתי כלום.

בקרוקר ראינו חולצה חמודה, שחינה ואני החלטנו למדוד, ואפילו הצטלמנו ביחד, ראש אל ראש ועם חיוך. אם היה לי איך הייתי מעלה את התמונה החמודה הזאת.  לא קשור ממש לסיפור, אבל סתם רציתי לציין.

הביזארי היה כשהגענו למנגו.

חג'י מצאה חצאית הזויה, והיא החליטה שזה יראה טוב יותר בצבע אחר. היא חיפשה לה מישהי שתעזור בחנות, ולצערי היא נחתה על פקאצה מוזרה.

הפקאצה התלהבה והחליטה לעזור לנו והתחילה לחפש עוד חצאיות, והביאה לנו בעיקר את אלו הכי מכוערות, תוך כדי שהיא דווקא מנסה לשכנע אותנו שזה "מ-X-מ-ם!!1, Xנ* בד*!ק לבWת* Xת זה לפנ* חמW דק!ת", אני, שהתנגדתי לכל מה שהיא אמרה בערך כנראה גרמתי לה ליאוש קל, שגרם לה לשלוף את נשק יום הדין.

"מה, החצאית שאני לובשת לא יפה?"

עיוותתי פני ולחשתי לחג'י "בואי נלך מפה". פצחתי בריצה קלה לצד השני של החנות.

עד ששכנעו אותי למדוד את הזוועות, הכניסו לי עוד משהו, והפעם בצבע ורוד... יאק.

הצהרתי שאני לא לובשת את הדבר המזעזע הזה, ויצאתי מחוץ לתא, שם חיכתה לי לא אחרת מאשר אותה הפקאצה המוזרה. 

היא שאלה אותי למה אני לא אוהבת את החצאית, והסברתי לה שזה ורוד.

היא בכלל התחילה להגיד לי כל מני שטויות בסגנון "את נורא יפה.. אם רק היה לי אותך ליום אחד הייתי עושה לך איפור... ותנפחי קצת את השיער".

אח"כ היא חזרה לעניין החצאית הורודה, והחליטה שזה יהיה מאוד נחמד מצידה אם היא תלך לחפש את חינה וחג'י כדי להגיד להן שימצאו לי משהו לא ורוד.. או מג'ינס... או שחור.. או משהו. אני רק זוכרת שהיא הלכה ואני שמחתי שהיה לי קצת שקט.

האמת היא שהיא לא הייתה כזאת נוראה, לי פשוט היה מצב רוח קקי כל היום.. ומסתבר שדי הרסתי את היום לחג'י וחינה בגלל זה, ועמכן הסליחה.

אה, ונעליים לא מצאתי בסוף (כמה צפוי..).