יום ראשון, 5 ביוני 2005

ששה ושמחה, ממורמר ומדוכדך.

מחכה בתחנה, ששה ושמחה.


עולה לאוטובוס, ששה ושמחה.


נוסעת באוטובוס, ששה ושמחה.


יורדת מהאוטובוס, ששה ושמחה.


חוצה את הכביש, ששה ושמחה.


מסתכלת על השעון, ששה ושמחה.


הקדמתי בחמש דקות, ששה ושמחה.


רואה אותו, ששה ושמחה.


הוא נשען על תחנת האוטובוס, ששה ושמחה, ממורמר ומדוכדך.


דופקת על התחנה, ששה ושמחה, ממורמר ומדוכדך.


הולכים לכיוון הפארק, ששה ושמחה, ממורמר ומדוכדך.


שואלת לפשר דכדוכו, ששה ושמחה, ממורמר ומדוכדך.


"כבר דאגתי לך", ששה ושמחה, ממורמר ומדוכדך.


"למה?", ששה ושמחה, ממורמר ומדוכדך.


"כי קבענו לפני שעה..."



כבר לא ששה ושמחה...

4 תגובות:

  1. אני אוהבת אותך.
    איזה באסה לך עם הבגרות בביולוגיה אחרי הבגרות בהסטוריה..
    (איזה באסה לי עם המועד ב במתמטיקה אחרי הבגרות בהסטוריה.)
    נו, סתם,
    זה היה לי מול העינים כשכתבתי את התגובה הזאת.

    הממ.. יום ירושלים שמח לך ^^
    TC2

    השבמחק
  2. לא קוראים לי בתיה6 ביוני 2005 בשעה 3:16

    ואני חשבתי שהמצאת את הסיפור הזה במקום כדי להסיח את דעתי....

    השבמחק
  3. גם כשאת מקדימה את מאחרת XP

    השבמחק