גנבו לי את החלק העליון

אז הלכתי לישון אצל חג'י, אפילו שיום לפני זה ישנתי אצל קרפלך (אני לא הומלסית). אה, וגם לא רק אני ישנתי אצלה, אלא גם חינה והארלם, ובערב סתם היו גם גינצ, קרפלך ותפוזינה שרק באו לאוכל וסרט בערך. הם רצו להזמין בורגר ראנץ', אבל היה סגור, ומזל כי לא היה כ"כ בא לי. אז רצנו לפיצה השכונתית תוך כדי שאני שרה כל הדרך את שיר הפתיחה של חתולו של הנרי ובסוף קניתי משולש עם פטריות ומשולש עם בולגרית. אכלנו- יאמי.

הגענו לבאמצע של גיא פינס וחשבתי שפספסנו את האנשים שיש להם יומולדת והתבאסתי.

ראינו מר וגברת סמית- חביב, למרות שלא ממש הייתי מרוכזת. מתישהו ששמו בערוץ 8 על איזו ילדה אחת שיש לה בעיות אכילה מוזרות, נרדמתי מסתבר.

 כשקמתי, חינה כבר לא הייתה, מסתבר שהיא הייתה צריכה ללכת מאיזושהי סיבה.

אמא גמכן התקשרה ואמרה שקיבלתי מכתב מהצבא. בהתחלה לא הרשתי לה לפתוח ואמרתי שזה יחכה עד שאני אחזור הביתה, אבל הייתי במתח אז התקשרתי ואמרתי לה שהתחרטתי, ומסתבר שיש לי כבר תאריך גיוס, הנקבע לבנתיים ב12/12/06 (ר' שעון בצד שמאל למטה של המסך).

כשכולם התעוררו עשינו קצת מלחמת כריות שלושתנו בתוספת האחות הקטנה והחמודה של חג'י.

איפשהו באמצע הלוחמה, חג'י קראה לאחותה ואמרה "יש לי שיטה בשבילך איך לנצח את גהה" והשתיים החלו להתלחשש, ולכשסיימו, אחותה הצטנפה לה איפשהו בצד הספה. לא ממש הקדשתי תשומת לב למהלך הזה באותו הרגע והמשכתי להעיף כריות כמו פוסטמה, אבל אחרי כמה דקות ארוכות, שהתחלתי לשים לב לחסרונה כשחקנית, החלטתי להציץ ולראות מה קורה איתה, ואז.. הו אז היא יצאה משם עם החלק העליון של הבייבי דול שהארלם קנתה לי ליומולדת, ומלמלה עלי כל מני שטויות, משהו בסגנון "תראו אותי.. אני גהה.. בלה בלה " ורקדה קצת.

 אחה"צ ראינו את כל גיא פינס והתבאסתי לגלות שבכלל הם לא אמרו מי הם האנשים החוגגים, אכלנו, ועזרנו לחג'י לפתור אינטגרלים. וכשאני אומרת "עזרנו" אני מתכוונת לזה שאני ניסיתי לכוון אותה, וכשזה לא הצליח ניסיתי לפתור בעצמי ונוכחתי לדעת שמתמטיקה אפשר לשכוח במהירות מדהימה, ואם אני לא הצלחתי בבגרות, אני נדפקתי כי אני לא עושה עם כולם מועד ב', ועד הבגרות חורף אני אהיה כבר פטטה