רבוטה וזקנה מטומטמת.

אין לי כוח לפרט יותר מדי, רק אומר שהלכתי היום עם חג'י, מנגה וקטי לחפש עבודה בעזריאלי ודיזינגוף, השארנו את הפרטים בסה"כ שלוש מקומות שאחד מהם נראה מבטיח למדי.

---

 מנגה הייתה רעבה, אז עצרנו בסופר בסנטר וחיכינו לה בחוץ. בשלב מסויים עברה לידנו זקנה מעפנה עם תספורת ממש פטתית שנראתה בערך ככה:

התספורת שלה הייתה בעצם קוקו גבוה שאוסף בתוכו המון שיער אפור מכוער, שנפל על הפנים הכונפיות של אותה ישישה מניאקית. (לא מצאתי משהו דומה יותר או מגעיל יותר כדי שישקף את המציאות כמות שהיא, ועמכם הסליחה).

העניין הוא, שפעם שחג'י ואני התבדחנו על כמה ששנות ה80 היו עלובות וגרמו לכולם להראות ממש רע, ובמהלך השיחה חג'י עשתה לעצמה קוקו כזה, וכמובן שנקרענו מצחוק (זתומרת, לא בדיוק קוקו כזה, השיער של חג'י הרבה יותר יפה ומושקע, ושלא נדבר על זה שיש לו צבע), ולכן כשהכולרה עברה לידנו, סימנתי בראשי לחג'י שעמדה עם הגב אליה, שתסתובב.

חג'י הסתובבה לכיוון הלא נכון, אז סימנתי לחג'י שוב, הפעם ע"י הצבעה- שמשום מה לא נראתה לי לא מנומסת, גם בגלל שאני חסרת טאקט ובד"כ לא שמה לב לדברים האלה, וגם כי הייתי באמצע שיחת טלפון ולא הקדשתי הרבה תשומת לב למעשי.

הזקנה שמה לב לכך שהצבעתי עליה, הסתכלה עלי במבט ממורמר, ואמרה "לפחות היית מצביעה על מישהי צעירה ויפה.." והמשיכה למלמל דברים בסגנון "אין לך בושה.. ועוד דתיה... חוצפה.. בושה וחרפה.. בלה בלה בלה אני ממורמרת ומגעילה"

בתחילה נבהלתי, אז עיוותתי את המציאות וצעקתי לעברה שאני א-ו-ה-ב-ת את הקוקו שלה, ולא משנה כמה פעמים חזרתי על זה, היא לא שמה עלי והמשיכה להיות קקה במערבל בטון.

כשניסיתי להצטדק ולהסביר את עצמי לפחות בפני חברותי, חג'י הרגיעה אותי כמו שרק היא יודעת "אין מה להסביר פה, השיער שלה באמת נראה פטתי".

בגלל שמנגה נתקעה בסופר ופחדנו לחכות יותר מדי מזמן מחשש שהזקנה תצא, התרחקנו קצת מהמקום, וגילינו שיש הצגת ילדים וישבנו לראות אותה.

-הסוף-