לחזור ללימודים

זה כבר כמעט סופי, ב22 לאוקטובר אתחיל בתקופה מפרכת של שנה וחצי שבה אלמד נסדת המכונות למען הצבא.

כןכן, אחרי שסיימתי י"ב שנים במערכת החינוך, אני חוזרת שוב לקקי שכזה כדי שחיל האוויר יוכל לנצל את הידע שאני אמורה לרכוש בהנדסת מכונות. מדובר בפרוייקט "רקיע", מה שאומר שאלמד שנה וחצי על חשבון הצבא, אחר כך שנתיים סדיר ועוד שנה וחצי קבע. אני אשתחרר בסביבות גיל 23 כשלכל החברות שלי כבר בטח יהיו נכדים או משהו. הממ.. אני חושבת שאשים לי שעון הסופר בערך מתי אשתחרר (זה יהיה עוד כל כך הרבה זמן שאף אחד עוד לא חשב שיש אפילו טעם להמציא לי תאריך כזה).

הלכתי היום להרשם לכל העסק הזה, ומאוחר יותר הלכתי עם חברות לקניון רמת אביב, שם כשהסתובבתי ליד הארלם ואיזשהו מוכר קרא לעברנו וניכר כי חשב שאנו סטודנטיות, בראשי באתי לתקנו "חחח הוא חשב שאנחנו..." ואז קלטתי, כל העסק הזה באמת הופך אותי לסטודנטית. בגלל כל הסיפור הזה, התפטרתי אתמול מהעבודה שלי. עוד שבועיים אני שבה למעגל העוני.

הו, וגם סופסוף אכלתי סושי! מסתבר שעם טונה זה לא יוצא טעים במיוחד, שלא לדבר על מוזר. פעם הבאה סלמון בשבילי...

התקפה הקרובה אמורה להיות עתירת שינויים ותהפוכות, חלקן קבועות וידועות כמו תחילת לימודים, פיטורין ושכאלה, ואת חלקן אני רוצה להמציא לי לבד בחופש הקצרצר שיווצר לי. ויוה לה מהפכה.